ע"פ 2028/15 ג'וליס נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) מתאריך 17.02.2015 ב-ת"פ 30926-02-13, וזאת עד למתן הכרעה בערעורו המופנה כלפי גזר הדין.

רקע

2. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש ואת אביו בתאריך 22.05.2014, על פי הודאתם שהתקבלה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן. המבקש הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 333 ו-335(א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).
3. על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 07.02.2013, בשעות הליל, הגיעו המבקש ואביו לביתה של אחותו של האב, לאחר שהאחרונה טלפנה אל אביו של המבקש בבקשה שיחלץ לעזרתה בעקבות הגעת בעלה (להלן: המתלונן) אל מחוץ לביתה (השניים לא התגוררו יחד בתקופה הרלבנטית לאור סכסוך מתמשך ביניהם), ולאור איומים שהשמיע כלפיה. לאחר הגעתם של המבקש ואביו לביתה של אחות האב, השניים התעמתו עם המתלונן ותקפו אותו. במהלך האירוע – המבקש חתך את המתלונן בצווארו באמצעות סכין. כתוצאה מכך נגרם למתלונן חתך באורך של 15 ס"מ בצוואר, והוא נזקק לטיפול רפואי.

4. הסדר הטיעון הנ"ל לא כלל הסכמה בעניין העונש. בתאריך 17.02.2015, לאחר שבית המשפט המחוזי שמע את הטיעונים לעונש מטעם הצדדים וקיבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המבקש – ניתן גזר הדין ביחס למבקש ולאביו. בית המשפט הנכבד השית על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ו-6 חודשי מאסר על תנאי (כאשר התנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר – המבקש לא יעבור עבירה מסוג פשע). כן נקבע כי המבקש ישלם פיצויים למתלונן בסך של 5,000 ש"ח. (אביו של המבקש נדון לנוכח נסיבותיו האישיות המיוחדות (חולה בשחמת הכבד) ובשים לב לכך שניסה לפעול בתחילה באמצעות משטרת ישראל – למאסר על תנאי דומה לזה שהושת על המבקש ולתשלום קנס).

           המבקש הגיש הודעת ערעור על גזר הדין הנ"ל, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע כאמור.

טענות הצדדים

5. בבקשתו המבקש טוען כי על אף משך תקופת המאסר שהושת עליו, עניינו מצדיק עיכוב ביצוע של עונש המאסר עד להכרעה בערעורו. לשיטתו, סיכויי הערעור טובים, שכן בהתחשב במהות המקרה, נסיבותיו האישיות והמלצתו של שירות המבחן – בית המשפט המחוזי השית עליו עונש החורג לחומרה ממדיניות הענישה המקובלת. המבקש מדגיש בהקשר זה את הדברים הבאים: העובדה כי מדובר במעורבותו הראשונה בפלילים, את חלוף הזמן בין האירוע למתן גזר הדין וכן שהוא נוטל אחריות מלאה לביצוע העבירות ומתחרט על מעשיו. עוד מציין המבקש כי עובר להרשעתו הוא היה משוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים ועמד בהם.

6. בתאריך 25.03.2015 התקיים דיון בפני בעניין הבקשה. במסגרת דיון זה ב"כ המבקש הוסיף טענה, שלא הועלתה על ידו במסגרת הבקשה, והיא כי עיכוב הביצוע נדרש גם לאור מצבו הרפואי של אביו של המבקש. לטענת ב"כ המבקש, אביו של המבקש אושפז בבית החולים בעקבות החמרה שחלה במצבו הבריאותי וכי קיים סיכון שהוא אף ילך חו"ח לעולמו בחודשים הקרובים. ב"כ המבקש הוסיף כי המבקש הוא היחיד שמסוגל לטפל באב בעת זו.