ע"פ 19353-03-16

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 24.1.16 בת"פ 45122-11-13.

כללי

1.המערער הורשע בתקיפה בצוותא הגורמת חבלה ונדון ל – 4 חודשי מאסר על תנאי, 200 שעות של"צ ופיצוי למתלונן. הערעור מופנה כנגד ההרשעה.

2.ואלה המעשים: ביום 6.5.11 תקף המערער ביחד עם נאשם 2 ושני אחרים, את המתלונן ואחיו באגרופים. הנאשמים חבטו באגרופים בפניו, בראשו ובגופו של אחיו של המתלונן. בהמשך, תקפו את המתלונן, הכו בראשו, הפילוהו ארצה, בעטו בו והכו אותו בפניו, בראשו ובגופו בעודו שכוב, ועזבו את המקום בהותירם אותו חבול ומדמם.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טוען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת המערער, כפי שהחליט בית משפט קמא לגבי נאשם 2, נתי גז, וכפי שהחליט מותב אחר של בית משפט השלום בנוגע לאדיר כהן, מעורב אחר בתקיפה. לעמדת הסנגור, אין כל הבחנה עניינית ביניהם לבין המערער. מדובר באותה עבירה המאפשרת את סיום התיק בלא הרשעה. כמו כן, בהכרעת הדין לא נקבע מה חלקו המדויק של המערער או של נאשם 2 באירוע, ואילו מכתב האישום ניכר דווקא כי חלקם של עומר ואדיר הוא הדומיננטי. עוד נטען כי בית משפט קמא נתן משקל גדול מדי לנזק הצפוי להיגרם לנאשם 2 כתוצאה מהרשעתו, שכן נאשם 2 אמנם מתעתד לשרת במשטרת ישראל, אך הוא טרם התגייס למשטרה או עבר הכשרה כלשהי. הסנגור טוען כי המערער הינו בבחינת בגיר-צעיר, המצוי בתחילת חייו הבוגרים, הוא שירת בצה"ל, אין לו עבר פלילי ומדובר באירוע חריג בהתנהלותו. כמו כן, כתב האישום הוגש בשיהוי רב ובלתי סביר, בחלוף יותר משנתיים וחצי מיום האירוע, תוך שלילת זכותו של המערער לסיום מהיר של ההליך ומיצוי הליכי חנינה בתוך צה"ל. באה הפניה לפסיקה התומכת, כך נטען, באי הרשעת המערער. בית משפט קמא הצביע על שלוש נסיבות שחלו בעניינו של מעורב אחר שהובילו לאי הרשעה, שתיים מהן נוגעות במערער: מהות העבירה ונסיבותיה. נסיבה אחרת הנה שהמעורב האחר הציג מכתב כוונות של משטרת ישראל שבכוונתה לגייסו לשורותיה. נטען כי ההרשעה מונעת גם מהמערער למצוא עבודה אפילו במלאכות פשוטות. עוד צוין כי בעניין אותו מעורב שלא הורשע – לא הוגש ערעור.

המשיבה ביקשה לדחות הערעור. נטען כי המקרים בפסיקה אליהם הפנה הסנגור שונים מעניינו של המערער והנסיבות המבדילות מביאות לאבחנה מעניינו של המערער, ואין מדובר במקרים דומים. לגוף העניין, נטען כי הכלל הוא שיש מקום להימנע מהרשעה אך במקרים חריגים שבחריגים ועניינו של המערער אינו ביניהם, שכן לא הוכח נזק שייגרם למערער בגין הרשעה. העובדה שהמעורב האחר לא הורשע, אינה אומרת שיש לנהוג כך לגבי המערער, שכן אין, כך נאמר, לתקן טעות בטעות. יש להצביע על פגיעה מהותית וקונקרטית בעתידו של המערער, מה שלא היה כן בעניינו של המערער.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1.7.1992, כבן 24 שנים, רווק, מתגורר בבית הוריו, סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית. שירת בצה"ל בתפקיד נהג רכב קל, ואמר לשירות המבחן כי שאיפותיו לשרת במג"ב נגוזו עם פתיחת התיק דנן, בגינו נדחה גיוסו ושונה מסלול שירותו. מפקדו שיבח את שירותו. עובד כיום כנציג מכירות בחברת סלולר. למערער אין הרשעות קודמות ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים. שירות המבחן התרשם מצעיר נורמטיבי ללא דפוסים אלימים. הוא שלל התנהגות אלימה מצדו באירוע והכחיש את המיוחס לו. הומלץ על הטלת של"צ ולבטל את הרשעתו שנקבעה טרם מתן התסקיר.