ע"פ 19057-10-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' דניאלי

המשיב הועמד לדין בבית משפט קמא בעבירה של איסור התבטאות גזענית, עבירה על סעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט תשס"ח-2008 (להלן: "החוק").

לכתב האישום נגד המשיב היו שותפים גם שני נאשמים נוספים, המשיב היה נאשם מס' 2. על-פי האמור בכתב האישום בתאריך 10.7.14 נערך משחק אימון ללא קהל בין קבוצת מכבי תל-אביב לקבוצת הפועל פתח-תקווה, למקום הגיעו מספר אוהדים, לרבות המשיב ושותפיו לכתב האישום. במהלך המשחק במספר הזדמנויות קראו האוהדים והנאשמים קריאות גזעניות כלפי שחקן קבוצת מכבי: מהראן ראדי, בין היתר, "תנו לצה"ל לנצח", "לזיין את הערבים", "עזה עולה באש". בנוסף לקריאות אלה קראו כל אחד מהנאשמים בכתב האישום קריאות ספציפיות. למשיב שבפנינו מיוחסת הקריאה: "ראדי איך ההריסות בעזה", לנאשמים האחרים מיוחסות קריאות נוספות, כשהכל יחד עולה כדי אירוע של התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט.

בית משפט קמא (כב' שופט צ' עוזיאל) קיבל תסקירי שירות מבחן באשר לכל שלושת הנאשמים, לאחר שאלה האחרונים הודו בעבירה. בסופו של יום, באשר למי שהיו נאשמים 1 ו-3 בית משפט קמא, כי יש להרשיעם בדין והטיל עליהם 6 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 5,000 ₪ או חודש וחצי מאסר תמורתו.

המשיב שבפנינו היה יוצא דופן בקרב הנאשמים, לגביו סבר בית משפט קמא כי ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה. על המשיב הושתו 120 של"צ. הסנגור הפנה את תשומת לבנו כי היתה גם הרחקה ממגרשי הספורט למשך 15 חודשים. כמו כן חויב המשיב לחתום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ ולפיה, במשך שנה יימנע המשיב מלעבור עבירות לפי החוק.

על החלטתו של בית המשפט שלא להרשיע את המשיב מערערת המדינה בפנינו.

לטענת המדינה, שגה בית משפט בכך שלא קבע מתחם ענישה לגבי המשיב, הגם שקבע מתחם ענישה ביחס לשני שותפיו לכתב האישום, ביחס לאלה נקבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי לבין שנה. מעבר לכך, טוענת המדינה כי שגה בית המשפט בכך שסבר כי המשיב עבר את המשוכות הנדרשות לצורך סיום הליך ללא הרשעה. המדינה מפנה לדבריו של בית משפט קמא עצמו ביחס למשמעות ולחומרה שבהתבטאויות גזעניות. בית המשפט אמר, בין היתר, את הדברים הבאים: "העבירה בה הורשע ונסיבות ביצועה הן חמורות והן מקשות ככלל על האפשרות לביטול הרשעה. לדאבוננו תופעת האלימות בקרב אוהדי הספורט מתפשטת כאש בשדה קוצים... חשש זה הוא מוחשי יותר כשמקור האלימות המילולית הוא על רקע גזעני-לאומני. עוד ראוי לציין כי בעבירות מהסוג הנידון הקורבן אינו רק השחקן או הגורם שאליו הופנו האמירות הגזעניות אלא הציבור בכללותו". אמירה זו מחייבת, כך לדעת המדינה, להורות על הרשעתו של המשיב. מדובר בתופעה מתפשטת שיש להילחם בה. סיום הליך ללא הרשעה משדר מסר פסול לענין המלחמה בתופעת הגזענות בספורט.

המדינה מפנה לפסקי-דין רבים, מהם של בית המשפט העליון, שהוקיעו את התופעה של התבטאויות גזעניות במהלך משחקי ספורט למיניהם.

בשורה תחתונה הטענה היא כי מדובר בעבירה חמורה המחייבת הרשעה.