ע"פ 1832/15 פלוני נ' מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

           ערעור על חומרת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי ו-ר' אמיר) על המערער.

1. המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת מין במשפחה (בעילה אסורה) לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין) ובעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי לפי סעיף 368(ב) סיפה לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בין השנים 2011-2000 (להלן: התקופה הרלוונטית) היה המערער בן זוגה של אמה של המתלוננת, קטינה ילידת 1996. בתקופה הרלוונטית לאישום התגורר המערער באותו הבית עם המתלוננת ועם אמה ואחיה ודאג לצרכיה. היא מצידה אף כינתה אותו "אבא". בשנת 2008 או סמוך לכך עברה המתלוננת, אז כבת 12, להתגורר בפנימייה וחזרה ללון בביתה בסופי שבוע ובחופשות. ביום 2.8.2011 בשעה 08:00 או סמוך לכך (להלן: יום האירוע), ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-15 של המתלוננת, נכנס המערער לחדרה במטרה להעירה משנתה. המערער ליטף את חזה של המתלוננת ואת אזור אגן הירכיים שלה ונשכב לצידה במיטתה כשגבה מופנה אליו. המתלוננת קפאה במקומה ולא הגיבה והמערער הסיר את מכנסיו וכן את מכנסיה ותחתוניה של המתלוננת וליטף את ישבנה, חזה ואיבר מינה וניגש לחדר הסמוך על מנת להביא קונדום. המערער שב לחדרה של המתלוננת ששכבה באותה עת על גבה, שם את הקונדום על איבר מינו, פיסק בידיו את רגליה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שבא על סיפוקו. לאחר מכן ביקש המערער מהמתלוננת שלא לספר לאיש על האירוע ואמר לה "זה ביננו". עוד באותו היום נודע לאמה של המתלוננת על האירוע, והיא הציעה למערער כי יעביר לה מדי חודש סכומי כסף תמורת שתיקתה ושתיקת המתלוננת והמערער מצדו נעתר להצעתה. כעבור כ-4 חודשים החליטה אמה של המתלוננת להפסיק לקבל מהמערער את התשלומים החודשיים ובחודש נובמבר 2012 הגישה המתלוננת תלונה במשטרה נגד המערער. בשל המעשים שתוארו לעיל, סבלה המתלוננת מקשיים התנהגותיים, נפשיים וחברתיים שונים ותחילה יוחסה למערער עבירה של אינוס בגין אירוע זה על-פי כתב האישום המקורי, טרם תיקונו בנסיבות שיתוארו להלן.

           אישום נוסף שנכלל בכתב האישום בנוסחו המתוקן ייחס למערער עבירת תקיפה בגין השלכת חפצים שונים לעבר המתלוננת במועדים שונים במהלך השנים 2006-2003.

2. המערער כפר בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי והתיק נקבע לשמיעת הוכחות, אך בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 8.9.2014 הודיעה בא-כוח המדינה כי המתלוננת, שהייתה אמורה להעיד באותו היום, לא הגיעה למתן העדות וביקשה כי יוצא נגדה צו הבאה. לאחר הפסקה, הודיעו באי-כוח הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום באופן שבגין האירוע המתואר לעיל יוחסה למערער חלף עבירת האינוס עבירה של בעילה אסורה בהסכמה וכן נמחקו סעיפי אישום נוספים שנכללו בכתב האישום המקורי ותוקנו בהרחבה העובדות שפורטו בו. בין הצדדים הוסכם כי המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, המדינה תעתור לעונש של חמש שנות מאסר בפועל ואילו ההגנה תעתור לעונש של שלוש שנות מאסר. עוד הוסכם בין הצדדים כי טרם שמיעת הטיעונים לעונש יפקיד המערער סך של 100,000 ש"ח כפיצוי למתלוננת. באת-כוח המדינה הוסיפה וציינה כי פרטי הסדר הטיעון הוסברו למתלוננת ולאמה וכי הן הסכימו לו.