ע"פ 1654/16 גל שרר נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ב' שגיא) בת"פ 33666-05-15, מיום 11.1.2016, במסגרתו הושת על המערער עונש של 54 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג פשע המנויה בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים); 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה מסוג עוון המנויה בפקודת הסמים; קנס בסך 25,000 ש"ח; ופסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 8 חודשים מיום שחרורו.

רקע והליכים

2. המערער הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בשנית, בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים; סיוע לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין המערער לבין סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן) הייתה היכרות מוקדמת על רקע מגוריהם באותו מלון דירות בבת-ים.

           על פי עובדות האישום הראשון, ביום 30.12.2014 במהלך שיחת חולין בין השניים אמר הסוכן למערער כי הוא מעוניין לרכוש 20 גרם קוקאין. בהמשך פנה המערער לסוכן והציע לו לרכוש את הקוקאין, ולאחר מקח קצר הסכימו השניים על תמורה בסך 12,500 ש"ח. למחרת מימשו את העסקה, כאשר בשלב הראשון הסוכן העביר למערער מקדמה ובשלב השני מסר המערער לסוכן את הסמים בתמורה לשארית הסכום. בחלוף שבועיים, ביצעו השניים עסקה נוספת במתווה דומה בעבור תמורה כספית קטנה יותר במסגרתה יצאו יחדיו להביא את הסמים ברכבו של הסוכן. על פי עובדות האישום השני, בחודש פברואר 2015 הגיע המערער לדירת הסוכן והציע לו לרכוש 100 גרם קוקאין בתמורה ל-42,000 ש"ח, בצירוף דמי תיווך וחלק מהרווחים העתידיים של הסוכן ממכירת הסמים. לאחר התמקחות קצרה, הסכים הסוכן לעסקה בתנאי שיוכל להיפגש עם "האדם שעמו עובד" המבקש. בהמשך לכך, המערער שוחח עם חסן אבו אעמר (להלן: חסן), והסכים לתנאי. למחרת, נפגשו הסוכן, המערער וחסן, וסיכמו את פרטי העסקה, לפיהם ירכוש הסוכן 100 גרם קוקאין בתמורה ל-36,000 ש"ח בצירוף דמי תיווך שיועברו למערער. באותו הערב נסעו המערער והסוכן ברכבו של האחרון להביא את הקוקאין, ובחלוף מספר ימים העביר הסוכן את יתרת הכספים למערער. לאחר מספר ימים נוספים פנה הסוכן למערער שוב וביקש לרכוש 100 גרם של קוקאין בתנאיי העסקה הקודמת. לצורך העניין הסכים הסוכן להתלוות למערער לביתו של חסן ברהט. הסוכן סיכם עם חסן כי הקוקאין יישלח לביתו של הסוכן על ידי שליח והוא ישלם לשליח בנפרד, וכן כי ישולמו למערער דמי תיווך. לאחר מכן נסעו המערער והסוכן חזרה למלון הדירות, ובהגיעם העביר להם שליח קוקאין בכמות כ-90 גרם. באותו הערב העביר הסוכן למערער חלק מהסכום, ומספר ימים לאחר מכן העביר לו את יתרת הסכום.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

3. בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, על הנסיבות הקשורות בביצוען ועל מדיניות הענישה הנהוגה. אשר לערכים המוגנים שנפגעו, ציין בית המשפט המחוזי את שלום הציבור ובריאותו וכן ערכים נוספים אשר נפגעים תדיר נוכח עבירות הסמים, לרבות הנטל החברתי והפעילות העבריינית הקשורה בהן. עם זאת, ציין בית המשפט כי בעבירות שבהן הורשע המערער לא הגיעו הסמים לידי משתמשים בסופו של דבר. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, עמד בית המשפט המחוזי על הנזקים האישיים והחברתיים שיוצר סם הקוקאין; על הכמות הגבוהה של הסם שהחליפה ידיים במסגרת העבירות; על התכנון המוקדם ומעורבותו הגבוהה של המערער, שכללה שיחות טלפון רבות, תיאום מפגשים, נסיעות והתמקחות על מחירים; על חלקו המרכזי באישום הראשון וכן על חלקו באישום השני כמסייע בעל מעורבות משמעותית. עוד עמד בית המשפט על הענישה הנוהגת במקרים בהם נמכרו סמים מסוג קוקאין בהיקפים גדולים וכן במכירה לסוכן משטרתי. בנוסף, עמד בית המשפט על כך שבמסגרת התיקונים לכתב האישום נמחק אישום מסוים ואוחדו מספר אישומים. על יסוד האמור, בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם באישום הראשון יעמוד על 48-24 חודשי מאסר, ומתחם הענישה ההולם באישום השני יעמוד על 60-36 חודשי מאסר.

4. אשר לקביעת העונש המתאים למערער בתוך מתחם הענישה, התייחס בית המשפט המחוזי להודאתו של המערער ולקבלת האחריות מצידו, זאת נוכח החסכון בזמן הציבורי וההפנמה שיש בהודאה באשמה; לעברו הפלילי המכביד כשיקול לחומרה, ולעובדה כי עברו הפלילי בעבירות הסמים אינו מחמיר; להיותו "עצור תומך"; וכן התחשב, אך במידה פחותה, בנסיבות שלטענת המערער הובילו אותו לביצוע העבירות. יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער בנוגע להתנהלות בעייתית של המשטרה בהפעלת הסוכן כנסיבה להקלה בעונשו. על יסוד האמור, נקבע עונשו הכולל של המערער כפי שפורט בפסקה 1 לעיל. מכאן הערעור שלפנינו.

טענות הצדדים בערעור