ע"פ 15528-04-15 צ'קול נ' מדינת ישראל

1.כתב האישום מייחס למערער שלוש עבירות: איומים, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. בפועל המעשים שמדובר בהם התבטאו בארבעה רכיבים: האחד זריקת סיגריות באופן שיצר חורים במצעים של המתלוננת בתיק זה, השני יריקה שירק המערער ופגעה במתלוננת ואחיה, השלישי זריקת אבנים שגרמו נזק לדלת ביתה של המתלוננת והרביעי איומים שהושמעו כאשר המערער מצויד בסכין שהופנו כלפי המתלוננת. כל מסכת האירועים היא על רקע יחסי שכנות גרועים בין המערער לבין המתלוננת. השניים מתגוררים באותו בית, המתלוננת בקומה הראשונה, המערער בקומה גבוהה יותר ומערכת יחסים עכורה זו הביאה לאירועים נושא כתב האישום.

בפסק דין מנומק זיכה בית משפט קמא (כב' השופטת ה' נאור) את המערער משניים מהמעשים שמדובר בהם, קרי: מהשלכת הסיגריות שגרמה לנזק למצעיה של המתלוננת וכן מזריקת האבן שגרמה לנזק בדלת. בשני הרכיבים הנוספים של כתב האישום, קרי: היריקה וכן האיומים כשהמערער מצויד בסכין, הרשיעה כב' השופטת קמא את המערער.

על ההרשעה הערעור בפנינו.

אנו מציינים כי אין בפנינו ערעור על גזר הדין וכדי להסיר כל ספק, גזר הדין נוטה חסד עם המערער ומשקלל לזכותו כל נסיבה רלוונטית.

2.באשר להכרעת הדין –

כאמור, המערער הורשע ביריקה שפגעה במתלוננת ובאחיה וכן באיומים בלוויית סכין. בשני המקרים מדובר בממצאי מהימנות מובהקים. בית המשפט נתן אמון בגרסת המתלוננת וסבר כי פיזית, טענותיה אפשריות, שעל כן הורשע המערער.

בהודעת הערעור המפורטת תוקף הסנגור ממצאי מהימנות אלה. היריקה, או ליתר דיוק הפגיעה במתלוננת – אינה אפשרית; ובאשר לאיומים לא נבדקה יכולת ההבחנה מבעד לעינית. בנוסף מפנה הסנגור לסתירות בעדויות שאמורים לשיטתו לכרסם בממצאים.

דיון והכרעה

הודעת הערעור, חרף הפירוט שבה, איננה מגלה סדקים המצדיקים התערבות בממצאי המהימנות של בית משפט קמא.