ע"פ 1508/16

השופט י' דנציגר: 

   ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"פ 38352-02-15, שניתן ביום 17.1.2016 על-ידי השופט מ' לוי. המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו העונשים הבאים: שמונה חודשי מאסר בפועל; 15 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות מסוג פשע; קנס בסך של 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו; ופיצוי למתלונן בסך 10,000 ₪.

רקע

1. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלבנטי לביצוע העבירה עבד המערער בקיוסק בעיר תל-אביב. ביום 11.02.2015 בשעה 14:22 התמקם אדם, דר רחוב (להלן: המתלונן), על המדרכה בסמוך לקיוסק, פרש שמיכה ונשכב עליה. משהבחין בכך המערער, פנה הוא לעבר המתלונן, בעודו מצויד במוט ברזל. בין השניים נתגלע ויכוח, במהלכו סינן המערער לעבר המתלונן "לך מפה, אני אשבור לך את הראש". בשלב כלשהו בוויכוח עמד המתלונן על רגליו ותפס את מוט הברזל בשתי ידיו. בהמשך לכך, הלם המערער בפניו של המתלונן בשתי מכות אגרוף, ובנוסף חבט בראשו באמצעות מוט הברזל, חבטה שהפילה את המתלונן ארצה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן חבלות שונות, בהן שברים בארובת העין ובאף. המתלונן נותח ואושפז למשך חמישה ימים. נוכח אירוע זה – אשר המערער הודה בעובדותיו כאמור – הורשע המערער בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

2. עובר למתן גזר דינו של המערער הגיש שירות המבחן ביום 2.11.2015 תסקיר אודותיו. בתסקיר נכתב כי המערער הוא יליד 1989, נשוי. שירות המבחן ציין כי למערער עבר פלילי בגין הרשעה אחת בעבירות הקשורות להגרלות והימורים אסורים, בגינה הושת עליו עונש מאסר על תנאי. שירות המבחן התרשם כי המערער אינו מאופיין בקווי חשיבה עברייניים, וכי ניתן ללמוד מהתייחסותו לאירוע שהוא נושא אחריות למעשיו ומביע אמפתיה כלפי המתלונן. שירות המבחן העריך כי הסיכון למעורבות אלימה בעתיד מצד המערער הוא נמוך. נוכח האמור, המליץ שירות המבחן על העמדת המערער בצו מבחן למשך שישה חודשים, לצד הטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ופיצוי למתלונן. יצוין כי ניסיון לאתר את המתלונן בכדי לנסות להפנות את ההליך למסלול עונשי של "צדק מאחה" עלה בתוהו, ועל כן מסלול זה לא נבחן. עוד יצוין, כי לאחר שניתן תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער, ניתנה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות לפי סעיף 51ב לחוק העונשין, ממנה עלה כי המערער מתאים למסגרת של עבודות שירות.

3. במסגרת טיעוניה לעונש גרסה המדינה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה צריך שינוע בטווח שבין שלוש לחמש שנות מאסר בפועל. הודגש כי העבירה בוצעה כלפי דר רחוב, עני, חלש וחסר הגנה. כן הודגש כי העבירה בוצעה תוך שימוש בנשק קר, ובגינה נגרמו לגופו של המתלונן נזקים חמורים. בתוך כך טענה המדינה כי יש להשית על המערער עונש מאסר בן ארבע שנים, המצוי במרכז המתחם שהציעה, לצד עונשים נלווים.