ע"פ 13953-01-16 בדארנה נ' מדינת ישראל

לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' סגן הנשיא השופט זיאד סאלח) מיום 23/11/2015 בתיק פלילי 50926-05-13 לפיו הורשע המערער על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של התפרצות לבית מגורים על מנת לבצע עבירה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על פי האמור בכתב האישום המתוקן בתאריך 28/04/2013 התפרץ המערער לבית דודו, באמצעות מפתח שהשיג מבעוד מועד, ונכנס אל הבית על מנת לבצע גניבה. בהמשך, גנב המערער, מתוך כספת נעולה ומוטמנת ברצפת חדר השינה, לאחר שמצא את מפתח הכספת בתוך ארון בגדים, כסף מזומן בסך 50,000 ₪, 2,300 דולר ו- 1,000 יורו, וכן גנב תכשיטים שונים, בשווי שאינו ידוע למאשימה. את התכשיטים שגנב, העביר המערער לנאשם אחר (שהועמד ביחד עם המערער לדין בבית משפט קמא באותו כתב אישום והורשע, לאחר הודאתו, בעבירה של קבלת דברים שהושגו בעוון, לפי סעיף 411 לחוק העונשין), והאחרון מכר את התכשיטים לצד שלישי עבור סכום של 42,000 ₪. בכתב האישום צוין, כי כספי המזומן שגנב המערער, הושבו למתלונן (דודו של המערער).

בטרם החלה פרשת התביעה, הודו המערער (והנאשם הנוסף) במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן, כמפורט לעיל, הורשעו ונשלחו לקבלת תסקיר שירות מבחן, שנתבקש להתייחס גם לשאלת ביטול ההרשעה.

בעניינו של המערער הוגשו שני תסקירים, אשר בסופם המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו של המערער בדין, ולהסתפק בעניינו בביצוע עבודות של"צ בהיקף של 120 שעות.

בתסקיר הראשון צוין כי המערער, כבן 21 (ובעת ביצוע העבירה היה כבן 18 וכמה ימים), לומד לתואר ראשון בחוג לספרות במכללת צפת ועובד בסופי שבוע ובחופשים בשטיפת מכוניות. צוין כי אין לחובתו עבר פלילי, וכי הוא לוקח אחריות על מעשיו, מודע לחומרת העבירות ומצטער על הפגיעה במתלונן. שירות המבחן התרשם כי המערער "חווה את התנהלותו בעבירה, ככישלון ומתבייש במעשיו". שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סבירות נמוכה להישנות מקרים דומים בעתיד, וכן לא התרשם שקיימת אצל המערער נזקקות טיפולית.

לאור התרשמותו החיובית מהמערער, הפוטנציאל האישי הגבוה, וכן ההתרשמות כי החקירה המשטרתית וההליך הפלילי היוו אלמנט מרתיע עבורו, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף 120 שעות כאמור, וזאת מבלי להרשיעו בדין, וצוין כי "הרשעה עשויה ליצור מכשולים משמעותיים בהתפתחותו האישית והמקצועית, במיוחד בהתחשב בעובדה, שלא. הישגים לימודיים ויכולות אישיות גבוהות והוא לומד כיום במוסד אקדמאי".

גם בתסקיר המשלים, חזרה קצינת המבחן למבוגרים על ההמלצה להימנע מהרשעתו של המערער, ולהסתפק בהטלת של"צ.

עמדת ב"כ המאשימה, במסגרת טיעונים בכתב שהוגשו, היתה כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המערער הינו בין 9 חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הדגיש את חומרתן של עבירות הרכוש, שאינן פוגעות רק בקניינם, פרטיותם ונפשם של המתלוננים, אלא משליכות על החברה כולה, פוגעות בתחושת הביטחון של האזרחים ומחייבות ענישה ממשית שיש בה להרתיע עבריינים אחרים. צוין כי היעדר עבר פלילי אינו אמור לשמש "מטריית הגנה" לעבריין, שכן על מערכת המשפט להרתיע גם את אלה שזוהי עבירתם הראשונה.

באשר להמלצת שירות המבחן, נטען כי אין מקום בענייננו לגישה "הסלחנית" בה נקט שירות המבחן, ובית המשפט השוקל שיקולים רבים, מלבד הפן השיקומי, אינו כבול בהמלצות אלה. על שום כך, בקשה המאשימה להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, להשית על הנאשם מאסר בפועל הולם, בחלקו העליון של המתחם האמור, "דבר אשר משקף את סלידת החברה מדרכם העבריינית של הנאשמים".