ע"פ 12701-03-14.בעניין

1. המבקשים (הם "המערערים"), חברה ליבוא מכשירי חשמל ביתיים (היא "המערערת 1") והבעלים והמנהל שלה (הוא "המערער 2") הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של הברחת טובין, השתמטות מתשלום מכס, הגשת רשימון כוזב, הטעיית פקיד מכס, עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס ומסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת. בית המשפט גזר על המערערת 1 קנס בסך 100 ₪, בהיותה חברה לא פעילה וחסרת רכוש; ועל המערער 2 גזר 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 120,000 ₪ וחתימה על התחייבות.

מעובדות כתב האישום המתוקן בו הורשעו המערערים עולה, כי בתאריך 01.12.03 הגישו המערערים לרשות המכס רשימון על מנת לשחרר מפיקוח המכס טובין (רמקולים לבית ולרכב), שהגיעו במשלוח מסין. בעקבות בדיקה פיזית של המשלוח על ידי אנשי המכס, בנוכחות נציג של עמילות מכס בשם "שי סוכני מכס 1997 בע"מ", התגלה, כי רק שורה אחת, בחזית המכולה, הכילה רמקולים, ואילו ביתר המכולה נמצאו 600 קרטונים של סוללות משני סוגים ו-679 קרטונים של סיגריות. נקבע, לאחר שמיעת הראיות, כי הברחת הסוללות והסיגריות נעשתה על ידי המערערים ביודעין וללא הצהרה לרשות המכס, וכי הונו את האוצר והשתמטו מתשלום מס כחוק (עבור הסוללות בסך של 48,013 ₪ ועבור הסיגריות מס בסך 4,207,373 ₪ - מכס, מס קניה ומע"מ).

המערערים הגישו ערעור המופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשו גם עתירה לגילוי ראיה חסויה ובקשה לגילוי חומר חקירה, הן הבקשות נשוא החלטה

זו.

2.במסגרת העתירה לגילוי ראיה חסויה טענו המערערים, כי עם שינוי ייצוגם של המבקשים, ולאחר מספר בירורים שערכו, התגלתה תמונה מטרידה שכלל לא באה לידי ביטוי במהלך המשפט, ועניינה חשיפת מספר מקרי הונאה של גורמים עברייניים, אשר הבריחו ארצה מטענים שונים והפנו אצבע מאשימה כלפי היבואנים המורשים, כפי שקרה, לטענתם, גם במקרה שלפנינו. נטען, כי אותם גורמים עברייניים, השתמשו בתשתית האנושית של חברת "שי סוכני מכס", אשר שימשה בענייננו פלטפורמה להברחה. לעמדתם, נפתחו תיקי חקירה גם נגד היבואנים דורני פרץ, מנשה רבי וציון לביא, אך רשויות המכס סגרו את התיקים נגדם, למרות שהתשתית העובדתית הייתה זהה למקרה שלפנינו; ויתרה מכך, המדינה לא גילתה למבקשים, במהלך 11 השנים בהן התיק התנהל, מידע זה. לטענת המבקשים, קצין המודיעין של המכס בתקופה הרלבנטית, רפי רותם, הוזמן על ידם להעיד בנוגע לשיטה בה השתמשו הגורמים העברייניים ביבואנים מורשים לצורך הברחת טובין, וחרף החשיבות בשמיעת עדותו, סירב ביהמ"ש להוציא כנגדו צו הבאה ולבסוף עדותו לא הובאה בפני ביהמ"ש.

לאור האמור, ולאור חלוף הזמן (11 שנים), ביקשו המבקשים להסיר את החיסיון, כשלשיטתם אך סביר, כי הסיבות בעטיין הוחסו הראיות כבר לא קיימות, ואילו המידע החסוי עשוי להשליך באופן ישיר על תוצאות המשפט.

מנגד, ב"כ המשיבה התנגדה לעתירה להסרת החיסיון וטענה, כי המערערים היו מיוצגים בימ"ש קמא על ידי עורך דין מנוסה, עו"ד רוטשילד, וניהלו את ההוכחות זמן רב ביודעם, כי קיימת תעודת חיסיון (אשר אף הוגשה כראייה לתיק בית המשפט). לעמדתה, מועד הגשת העתירה, בשלב הערעור, אינו ראוי וכל מטרתו לבצע מקצה שיפורים; המערערים יכלו להגיש את הבקשה לגילוי ראיה חסויה בפני בית משפט קמא, אך ויתרו על כך; החיסיון לא פגע בהגנת המערערים ובזכותם לנהל משפט הוגן; בראיה החסויה אין פוטנציאל מזכה מבחינת המערערים ואין בה אף כדי לעורר ספק סביר באשמתם; תעודת החיסיון הוצאה על מנת להגן על אינטרסים ציבוריים חיוניים והסרת החיסיון תחשוף את זהות המקור, עלולה לפגוע בו ואף תסכן את חייו; חשיפת המקור גם עלולה לפגוע באינטרס הציבורי של שיתוף פעולה עתידי עם אגף המכס והמע"מ, ובכך לפגוע ביכולתו של האגף לגלות עבירות מס ולהביא לדין את האשמים הגוזלים כספים מקופת הציבור. לכן, ביקשה לדחות את העתירה.

3.במסגרת הבקשה לגילוי חומר חקירה נטען, כי כתב האישום הוגש בשנת 2006 ואילו גזר הדין ניתן בשנת 2014. לאחריו, הוחלף הייצוג (לקראת הגשת הערעור), וב"כ המערערים פנה אל המשיבה וביקש לצלם את חומר החקירה, אך נענה בשלילה, כאשר הופנה על ידי ב"כ המשיבה לתיק בית המשפט, למרות שחומר החקירה רחב עשרות מונים מהחומר שהוגש לבית המשפט.

ב"כ המערערים טען עוד, כפי שגם טען בעתירה לגילוי ראיה, כי עם החלפת הייצוג, ובעקבות בירורים שנערכו, התגלתה לו תמונה עגומה לפיה, בתקופה שקדמה לחשיפת מעשי המערערים, חשפה המדינה עוד מספר מקרים דומים בהם הוברחו ארצה מוצרים על יד גורמים עברייניים, אשר הפנו אצבע מאשימה כלפי יבואנים שונים, כפי שנעשה, לשיטתו, בעניינם של המערערים. בחלק ממקרי העוקץ, נטען, כי העבריינים השתמשו בתשתית האנושית של חברת "שי סוכני מכס", כפי שעשו במקרה שבפנינו. התיקים שנפתחו כנגד אותם יבואנים – נסגרו, למרות תשתית ראייתית דומה; המדינה לא גילתה מידע זה למערערים במהלך כל 11 השנים מאז נפתחה החקירה; הסנגור הקודם שייצג את המערערים ביקש להזמין לעדות את קצין המודיעין של המכס, מר רפי רותם, על מנת שיעיד, בין השאר, על המקרים הדומים, אך בית המשפט סרב להוציא צו הבאה נגד האחרון, שלא התייצב לעדות, ובכך נמנעה מהמערערים, לכל הפחות, האפשרות לעורר ספק באשמתם. לאור האמור, ביקשו לקבל העתק מחומר החקירה המלא לרבות מידע מודיעיני (גם ביחס למקרים הדומים).