ע"פ 10855-07-14 מפעלי ברודני בע"מ ואח' נ' עיריית נצרת עילית

א. פתח דבר:

המערערים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת [כב' השופטת ד. שרון-גרין], מיום 29/06/14 בבר"ש 2054-09-11 במסגרתו נדחתה בקשתם לביטול צו ההפסקה השיפוטי שניתן בהליך ביום 4.9.11 (להלן: "צו הסגירה"), וכן נדחתה גם בקשתם החלופית להתליית הצו עד ליום 31.12.14.

ב. עובדות והליכים קודמים:

1. המערערים מפעילים אולם אירועים בעיר נצרת עילית.

2. ביום 4.9.11 ניתן צו סגירה על ידי בית המשפט קמא, בהתאם לבקשת המשיבה.

3. המערערים הגישו בקשה לביטול צו הסגירה וזו נדחתה על ידי בית המשפט קמא (כב' השופטת לילי יונג-גפר) בהחלטתו מיום 25.9.11.

4. המערערים הגישו ערעור על ההחלטה הנ"ל וזה נדחה על ידי בית המשפט בהחלטתו מיום 3.1.12 (כב' השופטת הלמן).

5. לאחר החלטת בית המשפט מיום 3.1.12, ניתנו למערערים רישיונות זמניים מעת לעת ובסה"כ לתקופה מצטברת של שנתיים.

6. בראשית חודש אוקטובר 2013 הגישה המערערת 1 בקשה להארכת תוקפו של רישיון העסק הזמני שניתן לה. המשיבה דחתה את הבקשה להארכת תוקפו של רישיון העסק.

7. המערערת 1 עתרה לבית משפט זה כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט צרפתי), כנגד סירובה של רשות הרישוי להאריך את תוקפו של רישיון העסק (עת"מ 39361-10-13). במסגרת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים המורה לרשות הרישוי להאריך את תוקף הרישיון הזמני שניתן למערערת 1. בית המשפט נעתר לבקשה והורה למשיבה להאריך את תוקפו של רישיון העסק הזמני בשישה חודשים.

8. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"מ 7509/13). בית המשפט העליון קיבל את הבקשה וביטל את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטתו מיום 14.11.13.

9. ביום 19.6.14 הגישו המערערים בקשה לביטול או לחילופין להתליית צו הסגירה לפני בית המשפט קמא. ביום 29.6.14, לאחר קבלת תגובת המשיבה ולאחר קיום דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט קמא את בקשת המערערים כאמור. נקבע כי עילות צו הסגירה מיום 25.9.11 בעינן עומדות.

10. מכאן הערעור.

המערערים טוענים כי יש להמשיך ולהתלות את צו הסגירה עד ליום 30.11.14, כדי שלא לפגוע בציבור הלקוחות שכבר התקשרו עימם לקיום אירועים באולם עד למועד זה. נוסף על כך, הפנו להליכי התכנון המתקדמים מאוד לטענתם אשר עתידים להסתיים בזמן הקרוב, ויאפשרו את המשך תפעולו של האולם. עוד הדגישו כי נקבע מועד לדיון בערעור ליום 2.9.14, כך שפסק הדין יינתן במהרה, ולטענתם, נוכח שינוי הנסיבות מאז מתן צו הסגירה המקורי, סיכויי הערעורים טובים מאוד.

המשיבה מתנגדת נחרצות לבקשה להמשך התליית צו הסגירה, כבקשת המערערים, בשל סיכון רב בהמשך קיום אירועים במקום, לאור סמיכות המקום למחסן גז והעדר חניה מספיקה (ראה סעיף 12 לתגובתה). המשיבה טוענת עוד כי אין ליתן לגיטימציה להמשך הפרת החוק, וכן אין להתחשב בציבור הלקוחות, שעה שהמערערים לא טרחו להודיע ללקוחות את מצבם המשפטי ועל קיומו של צו סגירה. המשיבה מפנה לשני פסקי דין שניתנו לאחרונה, האחד ברע"פ 8125/13 ברדוגו נ' מדינת ישראל (12.1.14) בו נקבע כי חלוף הזמן ושיהוי מצד הרשויות אין בו כדי להביא למסקנה שלא ליתן צו סגירה, שכן באיזון שבין האינטרס הפרטי של המבקש לבין האינטרס של שלטון החוק, גובר שלטון החוק. והשני, ע"פ (נצרת) 1080-01-14 טארק נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה, בו נקבע כי אין בעצם הגשת הליכים תכנוניים שיכשירו את הפגיעה בשלטון החוק, כדי למנוע מימוש צו סגירה.