ע. עפוני לבניין ופיתוח בע"מ ואח' נ' בלולו ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה להוצאת תוצאות בדיקת פוליגרף מתיק בית המשפט.

2.בתאריך 4.6.2012 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה (ובעליה, אשר לימים נמחק בהסכמה) לתשלום סך של 1,278,235 ₪, בתמורה לעבודות בנייה שונות שביצעה לטענתה עבור המשיבה, כמפורט בכתב התביעה.

המשיבה טענה במסגרת כתב ההגנה והתביעה שכנגד, בין היתר, לקיזוז החוב הנטען, בשל אחריותו של מר עומר עפוני, בעליה של המבקשת (להלן: "עומר"), לגניבת ברזל בשווי של 400,000 ₪. לכתב ההגנה ולכתבי בי דין נוספים, צורף דו"ח סיכום בדיקת פוליגרף, שנערכה לעומר ביום 3.2.2009.

טענות הצדדים

3.המבקשת עותרת להוצאת בדיקה הפוליגרף מתיק בית המשפט.

לטענתה, בדיקה זו אינה ראיה קבילה בהליך דנא, בשל העדר הסכמת הנבדק להגיש את תוצאות הבדיקה כראיה בהליך דנן ובשל כך כי תוצאות הבדיקה אינן חד משמעיות.

ב"כ המבקשת הפנה לע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי פ"ד מ"ב(1) 446, שם נקבע כי תוצאות בדיקת הפוליגרף תהיינה קבילות בהליך אזרחי בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה וזאת בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.

בנסיבות אלו, סבורה המבקשת כי אין להסתמך על תוצאות הבדיקה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה כי בדין צורפו תוצאות בדיקת הפוליגרף.

נטען כי משנמנעה המבקשת מלעתור להוצאת הבדיקה מיד עם הגשתה, חזקה עליה כי הסכימה לכך. כן נטען כי הדו"ח הוגש ע"מ להוכיח הן את אמיתות תוכנו (מעשה הגניבה ועילת הקיזוז) והן את ההסכמה שנטען כי ניתנה להשיב את שווי הגניבה ועל כן המדובר בראיה קבילה.

עוד נטען כי עומר נתן הסכמתו המפורשת להעברת תוצאות הבדיקה לידי המזמין, מבלי שתהיה לו כל תביעה בגין כך ודי בכך כדי להצביע על הסכמה מצדו המבססת את קבילות הבדיקה.

5.בתגובה לתגובה חזר ב"כ המבקשת על האמור בבקשה והוסיף כי עומר דובר עברית באופן חלקי בלבד ואינו קורא דבר בעברית, כך שהצהרותיו בסמוך לחתימתו ע"ג הבדיקה אינן בעלות משקל רב. עוד נטען כי תנאיי עריכת הבדיקה, בחדר צדדי של אולם אירועים בו נכחו מספר אנשים שעומר לא הכיר, היו "מלחיצים" ולא ראויים.

דיון

6.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתגובה לתגובה ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על כלל נספחיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.הלכה היא כי במישור האזרחי, כפופה קבילות בדיקת פוליגרף להסכמת הצדדים, כך שרק על בסיס הסכמה מפורשת של בעלי הדין רשאי מי מטעם הצדדים להגיש תוצאות בדיקת פוליגרף לבית המשפט וקבילותה כפופה לשיקול דעת בית המשפט.

ראה האמור בהלכת ביאזי, המוזכרת לעיל, שם נקבע:

"בעוד שתוצאות הפוליגרף טרם הוכחו כאמינות די הצורך כדי לשמש כראיות במשפטים פליליים......אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים. זאת בתנאי, ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה, וכן בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט."

כאמור, הסכמת בעלי הדין חייבת להיות מפורשת הן ביחס לעריכת הבדיקה והן ביחס להגשת תוצאותיה כראיה לבית המשפט (ע"א 4027/97 סולפרד בע"מ ואח' נ' עמישי, חברה לשיווק בע"מ ואח', פ"ד נג(2) 522). עוד נקבע כי ההסכמה צריכה להינתן מראש:

"על פי הלכת ביאזי לעיל, מותנית קבילותם של ממצאי בדיקת פוליגרף, בין כראיה 'החלטית' ובין ראיה מכלל הראיות, בהוכחת הסכמתם המוקדמת של הצדדים וכן בתוכן ההסכמה, ומשמצא השופט...כי אין לפניו ראיה מספקת לקיומה של הסכמה מוקדמת כזאת או למהותה, מצווה היה להתעלם כליל ממצאי הבדיקה שהובאו לידיעתו." (ראה י.קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת 2009, חלק שלישי, עמ' 1292).