ע.ע. איוב חברה לעבודות גמר בע"מ נ' בוזגלו

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטר.

תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע 7 שיקים:

3 שיקים ע"ס 400 ₪ כל אחד, לתאריכים 15.12.08, 15.1.09, 15.2.09;

3 שיקים ע"ס 600 ₪ כל אחד, לתאריכים 15.3.09, 15.4.09, 15.5.09;

שיק אחד ע"ס 800 ₪ ליום 28.9.08.

בבקשה שהוגשה ציינה המבקשת, כי ההתנגדות היא על השטרות מס' 3158, 3159, 3160 בלבד. מדובר בשלושת השיקים ע"ס 400 ₪ כמפורט לעיל. עוד ציינה המבקשת בהתנגדותה, כי ההמחאות ניתנו למשיבה בגין תיקון הגג ותיקון זה לא נעשה כלל, כך שקיים כשלון תמורה מלא לעניין המחאות אלו.

לבקשה צורף תצהיר. בתצהיר נטען, כי נציגי המשיבה קיבלו מהמבקשת את כל הכסף בגין ההמחאות שבגינן הוגשה ההתנגדות, במזומן, אך לא השיבו לידיה את ההמחאות, אלא הגישו אותן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

כבר עתה ייאמר, כי שתי הגרסאות, זו שבעמוד הראשון המכונה "התנגדות לביצוע שטרות ובקשה דחופה לעיכוב הליכים בתיק", וזו שבעמוד השני, המהווה תצהיר מטעם המבקשת, אינן מתיישבות זו עם זו.

בדיון שהתקיים בפניי, ביום 16.4.12, ביקשה המבקשת להעלות גרסה שלישית.

עד כמה שניתן היה להבין מפי המבקשת, שאינה מיוצגת על ידי עורך דין, חלק מהשיקים ניתנו למשיבה לצורך ביצוע עבודות בגג של הבית המשותף בו מתגוררת המבקשת, ועבורו היא משמשת כנציגת ועד הבית (ואלו השיקים ע"ס 400 ₪ כל אחד), ואילו יתר השיקים ניתנו עבור עבודה שהזמינה המבקשת בביתה. לטענת המבקשת, המשיבה ביצעה את העבודות, אך לא השלימה את ביצוען, ולא עשתה אותן כראוי. המבקשת הצטיידה בצילומים שבאמצעותם סברה כי תוכל להסביר טענותיה כלפי המשיבה.

לטענת המבקשת, תצהירה הוכן על ידי עורך דין של האגודה לתרבות הדיור, והיא חתמה עליו כפי שהוא, מבלי להבין שהאמור בו אינו משקף את מה שהיה.

עוד טענה המבקשת, כי התכוונה להגיש התנגדות בגין כל השיקים, ולא רק בגין שלושת השיקים שצויינו בהתנגדות. לטענתה, בגין שני שיקים ע"ס 600 ₪ כל אחד, אשר ניתנו כתשלום עבור העבודות בביתה הפרטי, שילמה לבנו של מנהל המשיבה במזומן, והוא התחייב להחזירם לידיה. עוד טענה, כי מאחר והעבודות לא הושלמו, ביטלה את השיקים הנוספים.

לטענת המשיבה מדובר בהגנת בדים. הגרסאות השונות סותרות זו את זו, ולא ניתן למצוא בתצהיר המבקשת פירוט לדברים אותם העלתה בעל פה בבית המשפט.

קשה לקבל את טענת המבקשת, כי חתמה על תצהיר מבלי לקרוא אותו. לא ניתן להקל ראש בחתימה על תצהיר, אשר יש להניח כי נחתם לאחר שהמבקשת הוזהרה כדין, שעליה להצהיר אמת בלבד.

קשה אף לקבל את טענת המבקשת, כי למרות שציינה בהתנגדותה במפורש, כי היא מתנגדת לביצועם של שלושה שיקים בלבד, למעשה היא מתנגדת לביצוע כל שבעת השיקים.

עמידה פורמאלית על הכללים היתה מחייבת דחיית ההתנגדות. האמור בתצהיר התברר כלא נכון, לפחות ביחס לחמישה מתוך שבעת השיקים. טענת הפירעון שהועלתה בתצהיר כלל אינה מתייחסת לשיקים שבעטיים הוגשה ההתנגדות, שכן אלו השיקים שניתנו עבור העבודה לועד הבית, ואילו טענת הפירעון מתייחסת לעבודה בביתה הפרטי של המבקשת.

אף על פי כן, מאחר והמבקשת אינה מיוצגת על ידי עורך דין, וניכר היה כי אינה מצוייה בהליכי המשפט, אינה מבינה כיצד יש להגיש התנגדות לביצוע שטר ובאיזה אופן יש להעלות את הטענות, לא אדחה את ההתנגדות, אלא אתנה את קבלת ההתנגדות בהפקדת מלוא סכום השיקים בקופת בית המשפט. אפשרות זו ניתנת למבקשת, מאחר ומדובר בצדדים קרובים לשטר, וראוי לאפשר למבקשת להעלות טענות הנובעות מעיסקת היסוד בין הצדדים, כמו גם טענות פירעון, גם אם לא השכילה המבקשת להעלותן כראוי בשלב זה, בשל חוסר ידע ואי הבנת ההליך המשפטי. עם זאת, הכשלים שבהתנגדות, כמתואר לעיל, מחייבים כי קבלתה תותנה בהפקדת ערובה הולמת, בהתאם לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאור האמור, ככל שתפקיד המבקשת בקופת בית המשפט, תוך 45 יום מיום קבלת החלטה זו, סכום של 3,800 ₪, תינתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה השטרית.

אם לא יופקד הסכום האמור לעיל, תידחה ההתנגדות והליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם.