ע"ע 8218-06-15

לפנינו ערעור על פסק הדין האזורי באר שבע (סגן הנשיאה, השופט אילן סופר, ונציגת הציבור גב' רות סנקר; סע"ש 27431-10-13), שבו נקבע כי המשיבה זכאית לדרגה 13 מחודש דצמבר 2001 ולדרגה 13+ מחודש דצמבר 2004.

במהלך הדיון הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה לסיום ההליך בהסכמה:

"...... שבית הדין יפסוק לפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט את מספר השנים שיש לשלם למשיבה שכר וזכויות לפי דרגה 13 או 13 פלוס רטרואקטיבית בין שנתיים (אפריל 2010 ואילך) לחמש שנים וחצי (ספטמבר 2006 ואילך). זאת בהתחשב במועד שבית הדין יקבע כי המשיבה היתה אמורה להתחיל לקבל את דרגה 13 עוד קודם לספטמבר 2006. קביעותיו של בית הדין האזורי בעניין ההתיישנות תבוטלנה. פסיקת ההוצאות בבית הדין האזורי תיוותר על כנה ולא ייפסקו הוצאות בערעור". 

הצדדים הסכימו להצעת בית הדין והשלימו את טענותיהם.

בהתאם להסכמת הצדדים מבוטלות בזה קביעותיו של בין הדין האזורי בעניין ההתיישנות ופסיקת ההוצאות על ידי בית הדין האזורי תיוותר על כנה. אשר לדרגות - לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה, ועיינו בכלל החומר המצוי בתיק, ובהתאם להסכמת הצדדים לפסוק פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אנו קובעים כי המשיבה תעלה לדרגה 13 החל מחודש ינואר 2006, וכפועל יוצא מכך בגין התקופה שמחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש דצמבר 2008 (כולל) תשלם המערערת למשיבה שכר וזכויות לפי דרגה 13 ומחודש ינואר 2009 ואילך שכר וזכויות לפי דרגה 13 +.

נציין כי בדיון לפנינו הודיעה המערערת כי היא הסכימה לקבל את תחשיב המשיבה פרט לעניין השארים שנקבע בבית הדין קמא. כמוסכם על הצדדים, ככל שיתעוררו חילוקי דעות תחשיביים יתבררו אלה במסגרת התיק התלוי ועומד בבית הדין האזורי.

אין צו להוצאות בערעור.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ו (10 ינואר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.