ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ

השופטת נטע רות

המערער הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהתבססה בעיקרה על טענה הסכמית שלפיה היה על המשיבה לשלם את שכר בלדריה ואת הזכויות הנלוות "על פי כמות התוצרת" וכן לחשב את מכסת השעות הנוספות באופן שבו שעות העבודה הנוספות היומיות תובאנה בחשבון לצורך חישוב מכסת השעות הנוספות השבועיות (להלן - הבקשה). בית הדין האזורי (תע"א 10845/09; השופטת (כתוארה דאז) אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור הגב' חנה קפלניקוב) דחה את בקשתו. מכאן הערעור שלפנינו, אשר במסגרתו נדרשים אנו לדון, בין היתר, בשאלת החובה לערוך פניה מוקדמת למעסיק טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, וכן בשאלות הנוגעות למדיניות פסיקת ההוצאות בנסיבות שבהן הבקשה לאישור נדחית.

תמצית העובדות ורקע כללי

1. המערער הועסק כבלדר אצל המשיבה, העוסקת במתן שירותי דואר ובלדרות פנים ארציים, החל מיום 10.5.06 עד ליום 10.8.09, מועד שבו הסתיימו יחסי העבודה עקב פיטוריו.

    

2. סמוך לתחילת ההתקשרות, ביום 22.5.06 נחתם בין הצדדים הסכם עבודה, אשר בו נקבע, בין היתר, כי המערער יהיה זכאי לשכר בסיס (בגובה שכר המינימום), לתמורה בעבור שעות נוספות, וכן לתשלום בעבור פרמיה שתיקבע על בסיס מספר המשלוחים שיטופלו על ידו.

    

3. בתקופה הרלבנטית לבקשה הועסקו במשיבה כ-300 עובדים, מתוכם כ-120 - 130 בלדרים. במסגרת עבודתם נדרשו הבלדרים למסור ולאסוף דברי דואר, חבילות ומשטחים אצל לקוחות קבועים ומזדמנים, מוסדיים ופרטיים, בקווי חלוקה נתונים. לצורך ביצוע החלוקה העמידה לרשותם המשיבה רכב אשר שימש אותם גם לצורך הנסיעה לעבודה וממנה. לבלדרים היה שיקול דעת בכל הנוגע לתכנון מסלול החלוקה.

    

4. הבלדרים נדרשו להגיע בתחילת יום העבודה וסיומו למשרדי המשיבה על מנת לתעד את שעת תחילת העבודה וסיומה.

    

5. על פי הרישום בתלושי השכר, שכרם של הבלדרים הורכב משכר בסיס (בגובה שכר המינימום), גמול בעבור עבודה בשעות נוספות (התואם את הרישום בכרטיסי הנוכחות) וכן תשלום בעבור פרמיה או שכר עידוד, שכונה בתלוש השכר "נקודות". זאת משום שיטת חישוב הפרמיה שהייתה נהוגה במשיבה עד לתום חודש אפריל 2009, שהתבססה בעיקרה על מספר פעולות המסירה והאיסוף שביצע הבלדר מידי חודש ואשר בגינן הוא זוכה בנקודות (להלן - שיטת הנקודות).