ע"ע 44382-04-13 יוסף מנצור נ' גז חיש בע"מ

השופט אילן איטח

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור גב' נעה נוריאל ומר רן ורדי; ס"ע 10437-11-11), שבו התקבלה בחלקה תביעת המערער כנגד המשיבה.

המסגרת העובדתית

2.ואלה עובדות המסגרת הרלוונטיות לענייננו:

א.המשיבה היא חברה פרטית המפעילה, בין היתר, תחנת תדלוק לרכבים הפועלת 24 שעות ביממה (למעט שבתות וחגים) ומאוישת על ידי עובדיה ברצף. העסקת העובדים בתחנת הדלק נעשית בשלוש משמרות: משמרת ראשונה בין השעות 06:00 - 15:00; משמרת שנייה בין השעות 15:00 - 23:00; משמרת שלישית, משמרת לילה, בין השעות 23:00 - 06:00.

ב.המערער עבד אצל המשיבה כמתדלק מיום 26.11.08 עד יום 10.7.11. המערער הועסק בכל תקופת עבודתו במשמרת הלילה בלבד, ארבע משמרות בשבוע, על פי רוב בימים א'-ד'.

ג.המערער היה עובד שעתי ושכרו חושב לפי שעות עבודה בפועל ולפי שכר שעתי בשיעור של 21 ₪.

ד.במכתב מיום 14.6.2011 הודיע המערער למשיבה על התפטרותו מהעבודה. במכתב צוין כי התפטרותו תיכנס לתוקפה ביום 10.7.2011.

פסק דינו של בית הדין האזורי

3.המערער הגיש לבית הדין האזורי תובענה ובה עתר לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה. בית הדין הדגיש כי המערער לא ביסס את תביעותיו השונות על הוראות של הסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי (ענף תחנות הדלק), ולפיכך מתבססת הכרעתו על הדין הכללי, לרבות צווי הרחבה כלליים במשק. להלן נפרט את הכרעותיו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לרכיבי התביעה:

4.הפרשי שכר עבודה בעד עבודה בלילה - בית הדין פסק, בדעת רוב - כנגד דעתו החולקת של נציג הציבור מר ורדי, כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה), אינו קובע תוספת שכר בעד עבודה במשמרת לילה, והזכאות היחידה מכוח חוק זה בעד עבודה בלילה היא גמול עבור עבודה בשעות נוספות מהשעה השמינית ואילך. לפיכך נדחתה תביעת המערער לתוספת שכר בגין עבודתו במשמרות לילה. נציג הציבור מר ורדי סבר כי מכוח חוק שעות עבודה זכאי המערער לשכר בשיעור של שמונה שעות עבור עבודה במשמרת לילה בת 7 שעות.

על אף שנדחתה התביעה להפרשי שכר בעד עבודה בלילה, מצא לנכון בית הדין האזורי לפסוק לזכות המערער פיצוי בסך של 5,000 ₪, זאת מאחר שהעסקתו של המערער במשמרות לילה בלבד נעשתה בניגוד לחוק שעות עבודה אשר קובע, בסעיף 22, כי מפעל שבו עובדים במשמרות "לא יועבד בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות". נציגת הציבור גב' נוריאל סברה כי נכון היה לפסוק סכום גבוה יותר.

5.גמול עבור עבודה בשעות נוספות – בית הדין האזורי מצא, על יסוד דוחות הנוכחות, כי המערער עבד בשעות נוספות, קרי, מעבר ל- 7 שעות עבודת הלילה, ובמספר מקרים גם מעבר ל- 8 שעות עבודה ביום. בית הדין חישב ומצא כי המערער זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך של 957.5 ₪, ופסק לזכותו סכום זה, הגם שהמערער תבע ברכיב זה סכום של 753.4 ₪ בלבד. בית הדין האזורי קבע כי אין להשית על המשיבה פיצויי הלנה ולסכום זה הוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד שיחושבו ממחצית תקופת ההעסקה (1.4.10).

6.דמי הבראה – נקבע כי המערער זכאי להפרשי דמי הבראה בסכום שנתבע על ידו – 820 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.7.11.

7.פדיון חופשה שנתית – בית הדין חישב ומצא כי בהתחשב בחלקיות המשרה זכאי המערער להפרשי פדיון חופשה בסכום של 1,432 ₪, ולא בסכום שנתבע על ידו (2,604 ₪). לסכום זה הוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.7.11.

8.תשלום דמי חג – המערער עתר לתשלום עבור 15 ימי חג לפי 8 שעות ביום. בית הדין האזורי חישב ומצא כי בשים לב לחלקיות המשרה של המערער, שולמו לו דמי החג כדין, ולפיכך נדחתה תביעת המערער ברכיב זה.

9.תביעה להפרשי דמי גמולים לפנסיה – בית הדין האזורי חישב ומצא כי למערער הופרשו דמי גמולים בסכום העולה על המתחייב מצו ההרחבה הרלוונטי, לפיכך נדחתה תביעת המערער ברכיב זה.

10.פיצויי פיטורים – בית הדין האזורי קבע כי התפטרות המערער לא היתה בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים, נוכח התרשמותו מעדות המערער כי ההתפטרות לא היתה כתוצאה מאי תשלום זכויות לפי החוק. בנוסף, להתפטרות לא קדמה התראה כנה ואמיתית. לפיכך נדחתה התביעה לפיצויי פיטורים. בית הדין ציין כי המשיבה התחייבה לשחרר את רכיב פיצויי הפיטורים שנצבר לזכות המערער בקרן הפנסיה.