ע"ע 4403-10-11 מהרטו ואח' נ' ביטון ואח'

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.ביום 12.6.2014 נדון בפנינו הערעור שבכותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור מר בהג'את חאג' יחיא ומר משה דקל; ע"ב 7412/05), בו נדחתה תביעת המערערים לתשלומים שונים מכוח עבודתם בחברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ ובחברת אלינור כוח אדם ושירותים בע"מ (להלן: "החברה"), וכנגד מר יהודה ביטון, אשתו יעל ביטון ובתם אלינור ביטון קלדרון (להלן: "אלינור").

2.הערעור שנדון בפנינו התייחס אך ורק לדחיית התביעה כנגד החברה וכנגד אלינור, שכן חברת ארי יוסי אבטחה ושירותים בע"מ פורקה ומר יהודה ביטון ואשתו יעל ביטון נמצאים בהליכי פשיטת רגל ולפיכך נמחקו מכתב הערעור.

3.הואיל החברה לא זומנה כדין לדיון שהתקיים בפנינו, ניתן על ידינו במעמד הדיון פסק דין חלקי רק ביחס לערעור הנוגע לאלינור, ולפיו דחינו את הערעור כנגד אלינור מן הנימוקים שפורטו בו, ללא צו להוצאות.

אשר לערעור כנגד החברה, הורינו כי בא-כוח המערערים יודיע תוך 15 יום, האם המערערים עומדים על הערעור כנגד החברה, וככל שכן יהא עליו לבצע מסירה כדין של ההזמנה לדיון, למועד שייקבע על ידי המזכירות.

4.יצוין, כי בסמוך לפני מועד הדיון בערעור, הוגשה בקשה מטעם המשיב 5 - עזבון מר יפים נחיס ז"ל (ע"י מנהל העזבון הזמני שהוא גם ב"כ המערערים), להפוך ממשיב בתיק למערער, ולגביה נקבע כי הבקשה תידון במהלך הדיון.

בדיון בפנינו ולאור התוצאה אליה הגענו בעניינה של הגב' ביטון, קבענו במסגרת פסק הדין החלקי, כי בקשה זו של המשיב 5 תידון בערעור כנגד החברה, ככל שיתקיים דיון בערעור.

5.בהמשך להחלטותינו כאמור, הוגשה, לאחר מספר ארכות, הודעה ובקשה מטעם המערערים במסגרתה הודיענו ב"כ המערערים כי:

המערערים בכתב הערעור אינם מבקשים להמשיך בהליך הערעור כנגד החברה. לעומת זאת, בא כוחם במסגרת תפקידו כמנהל עזבונו של המשיב 5, מבקש להשלים את הדיון בבקשתו להפוך ממשיב פורמאלי למערער, ולעניין זה הוא מבקש להחיל את פסק הדין שבערעור גם על החברה. ב"כ המערערים הבהיר כי הדבר אינו מתבקש "לתפארת המליצה" ואף לא כ"ערעור" על פסק הדין החלקי, אלא מן הטעם שהוא שוקל להביא את הסוגיה להכרעת בג"צ. כמו כן עתר ב"כ המערערים לאפשר לו להגיש תשובה קצרה לתגובת אלינור לבקשה להפוך למערער (שכאמור הוגשה לתיק בטרם נדחה הערעור כנגדה).

6.בבקשתו המקורית ל"הפיכת" המשיב 5 (להלן: "המבקש") ממשיב פורמאלי למערער, עתר ב"כ המערערים לכך שבית הדין יורה "לשנות את מעמדו" של המבקש ממשיב פורמאלי למערער, והוסיף כי מאחר שהשינוי אינו מצריך שינוי בכתבי הטענות בערעור, מוצע כי "השינוי" ייעשה בכך שבית הדין "ירשמהו לפניו, והדיון בערעור ימשך כסדרו". לחילופין בלבד, עתר לכך שיתאפשר לו להגיש "כתב ערעור מתוקן, שהשינוי היחיד בו יהא השינוי המתואר לעיל".

לדבריו באותה בקשה, המבקש היה אחד התובעים בבית הדין האזורי אך למרבה הצער נפטר במהלך הדיון. הואיל ובעת הגשת הערעור לא היו למבקש יורשים או מנהל עיזבון, הוא לא הצטרף להגשת הערעור באותה עת, ושמו הופיע, כמצוות התקנות, כמשיב פורמאלי בערעור.

ב"כ המערערים מציין כי עד היום לא ניתן צו בדבר ירושת המנוח בשל קשיים שונים הנוגעים לשאירי המבקש, ועל כן הוא מונה כמנהל עזבונו של המשיב אך מאחר שתם תוקף מינויו כמנהל העיזבון , הוא הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להארכת תוקף המינוי, בין השאר לצורך הגשת בקשה זו, ורק בסמוך למועד הדיון ניתנה החלטה על הארכת תוקף המינוי.

דיון והכרעה

7.לאחר שבחנו את טענות המבקש, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להפיכתו ממשיב פורמאלי למערער בערעור - להדחות, ונבאר טעמינו להלן.

8.כעולה מן הבקשה, המבקש איננו עותר ל"הפכו" למערער בערעור על מנת להעלות טענות נוספות מטעמו בערעור כנגד אלינור (שבו היה במעמד של משיב פורמאלי) והוא אף איננו מבקש ל"הפכו" למערער בערעור על מנת להמשיך בדיון בערעור כנגד החברה, כי אם על מנת שפסק הדין שבערעור יוחל גם על החברה.

9. בניגוד לסברת המבקש, "הפיכתו" ממשיב פורמאלי למערער בערעור, לא כל שכן "הפיכתו" ממשיב פורמאלי למערער בפסק דין חלקי שכבר ניתן, אינו הליך טכני של "שינוי מעמד", כי אם המדובר בעניין מהותי היורד לשורשו של הליך הערעור ועקרון סופיות הדיון.