ע"ע 41891-06-14, 41305-06-14, 38411-05-14 בן יוסף נ' מעתק בע"מ

השופטת אביטל רימון-קפלן

1.לפני בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור גב' שוש הורוביץ ומר יעקב גונצ'רובסקי; ס"ע 15179-12-11 ו-ס"ע 15204-12-11) מיום 24.4.14, במסגרתו חויב המבקש לשלם לחברת מעתק בע"מ (להלן- המשיבה או מעתק), פיצוי בסכום כולל של 25,000 ₪ עקב הפרת חובות הנאמנות ותום הלב מצדו בהיותו עובד המשיבה.

הרקע לבקשה:

2.המבקש הועסק כסוכן מכירות על ידי מעתק, חברה העוסקת ביבוא, שיווק, מכירה, שירות והפצה של מכונות צילום ופקסימיליות, זאת החל מיום 13.10.1998. במהלך שנת 2011 נרכשה פעילות מעתק על ידי חברת גסטטנרטק בע"מ (להלן- גסטטנרטק), וביום 31.7.2011 הסתיימה עבודתו של המבקש במעתק בשל מכירת הפעילות, והוא החל לעבוד בחברה אחרת בשם טכנו-אל בע"מ (להלן- טכנו אל), העוסקת אף היא בתחום מכונות צילום ופקסימיליות, והיא חברה מתחרה למעתק.

3.בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה התביעה שהגישו מעתק וגסטטנרטק (להלן ביחד – החברות) כנגד המשיב וכנגד טכנו-אל, שעילתה עוולה של גזל סוד מסחרי, גרם הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי בגין נזק שנגרם להן עקב הפרת החוזה, במסגרתה עתרו לחייב את המבקש וטכנו אל בפיצויים בסכום כולל של 1,833,637 ₪. בנוסף, עתרו החברות לחייב את המבקש לבדו לשלם למעתק פיצוי בגין הפרת חובות הנאמנות ותום הלב שלו כעובד מעתק בסך 100,000 ₪, ולשלם לגסטטנרטק פיצוי בגין ניהול מו"מ לקראת כריתת חוזה עבודה בחוסר תום לב קיצוני בסך 20,000 ₪.

יצוין כי מאוחר יותר ולאחר שכבר הוחל בבירור התובענות של החברות כנגד המבקש, הגיש המבקש כתב תביעה שכנגד, במסגרתו עתר לחייב את מעתק וגסטטנרטק ביחד ולחוד לשלם לו שורה של סעדים בגין עילות ניזקיות וחוזיות בסכום כולל של 1,740,643 ₪, בקשר עם תקופת עבודתו וסיומה.

בהחלטות בית הדין האזורי מיום 12.5.13 ומיום 5.6.13, נקבע כי התביעה שכנגד לא תשמע ביחד אם תביעות החברות, ועל כן התביעה שכנגד הופרדה והיא נשמעת במסגרת תיק סע"ש 32598-07-13 בפני מותב אחר.

4.לגופם של דברים, דחה בית הדין האזורי את תביעתן של מעתק וגסטטנרטר בעיקרה. בית הדין קבע, לאחר שמיעת הראיות, כי רשימת הלקוחות של מעתק אינה בבחינת "סוד מסחרי". עוד נקבע כי לא הוכח שהמבקש שידל לקוחות של מעתק לסיים את הסכמי ההתקשרות ולעבור להיות לקוחות של טכנו-אל. עם זאת מצא בית הדין כי המבקש הפר את חובות הנאמנות ותום הלב שחב כלפי מעתק בכך שפנה בחלק מן המקרים ביוזמתו ללקוחות העבר של מעתק עימם היה בקשר, תוך ציון מעברו לטכנו אל. בית הדין קבע כי לא מדובר בהכרח בפניה תמימה להודיע על עזיבתו של המבקש, ועל כן קבע כי גם אם לא הוכח כי המבקש עשה שימוש ב"סוד מסחרי" וגם אם לא ניתן לקשור את הראיות שהוצגו לטענת השידול וגזילת העסקאות ככלל כמו גם ביחס לכל לקוח בגינו נתבע נזק, הרי שללא ספק יש בהתנהגותו זו של המבקש משום הפרת חובות תום הלב, חובת האמון וההגינות כלפי מעתק המזכה אותה בסעד הפיצויים.

אשר לגובה הפיצוי נלקחו הדעות בין חברי המותב. בעוד שראש המותב סברה כי יש להעמיד את הפיצוי על הסכום שנתבע בסך של 100,000 ₪, זאת בהתחשב בכך שהיה מדובר בעובד וותיק, אשר חלק ניכר מהזמן שימש כסוכן מכירות יחיד וריכז את מירב ההתקשרויות, דעתם של שני נציגי הציבור היתה כי יש לפסוק את הסך של 25,000 ₪ בלבד.

כפועל יוצא מכך, פסק בית הדין האזורי, בדעת רוב של שני נציגי הציבור, כי על המבקש לשלם למעתק פיצוי בסך של 25,00 ₪, בגין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות ונקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

5.על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעור לבית דין זה ובמקביל הגיש המבקש את הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע. בהחלטתי מיום 24.6.14 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד למתן ההחלטה בבקשה זו.

הבקשה וטענות הצדדים:

6.במסגרת הבקשה טוען המבקש כי סיכוי הערעור טובים. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי משעה שנקבע כי רשימת הלקוחות של מעתק איננה נכס של חברת גסטטנרטק, הרי שלמעשה לא הייתה מניעה מפנייה ללקוחות העבר של מעתק ולא היה מקום לחייב את המבקש בפיצוי, ובוודאי שלא בסכום שנפסק; כי בפסק הדין אין התייחסות לסוגיית הפסקת פעילותה של מעתק ביחס לחובת תום הלב האובייקטיבית הנדרשת מעובד, בייחוד לאור קביעה כי רשימת הלקוחות לא היו נכס של צד ג' אשר רכש את הפעילות העסקית; כי יש הצדקה להקל בפסיקת הפיצוי באופן משמעותי הן בהעדר פירוט השיקולים בעניין הפרת חובת הנאמנות ותום הלב במסגרת תביעת מעתק והן משום שהסכום שנתבע צוין באופן כללי; כי חיובו של המבקש באופן בלעדי בפיצוי, מבלי שתילקח בחשבון האחריות השלוחית של מעסיקו (טכנו-אל), ומבלי שיינתן משקל מתאים לסוגיה זו, אינו סביר; כי הקביעה בעניין מעמדו של המבקש שגויה וכי שכרו הנמוך לא נלקח בחשבון בקביעת גובה הפיצוי; כי משעה שתביעת גסטטנרטק כנגדו נדחתה במלואה ותביעת מעתק כנגדו נדחתה בעיקרה, הרי שהיה מקום לחייבן בהוצאות משפט לטובתו.

7.מוסיף המבקש וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, נוכח העובדה כי הנזק שייגרם לו מביצוע פסק הדין באופן מיידי, עולה בהרבה על הנזק שייגרם למעתק מעיכוב הביצוע. המבקש טוען כי בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובמצבו הכלכלי הנוכחי לרבות עקב מימון עלויות גבוהות של ההליכים בערכאה הראשונה, תשלום הסכום הפסוק באופן מיידי עלול לפגוע בו ובמשפחות קשות עד לקריסה כלכלית. בקשר לכך נטען בבקשה ובתצהיר המבקש שצורף לה כי המבקש הינו נשוי ואב לשני ילדים, מפרנס עיקרי במשפחתו ומשתכר סכום שקרוב לממוצע במשק ואף פחות מכך. עוד נטען כי חשבון הבנק של המבקש מצוי ביתרת חובה בסך של למעלה מ- 15,000 ₪ ועל מנת לממן את עליות ההליך המשפטי, נאלץ להתחייב להלוואות בסך של 130,001 ₪. בנוסף, נוכח מצבו הכלכלי הקשה, פנה המבקש לבנק לדחייה מלאה או חלקית של תשלומי ההלוואה, אך בקשתו נדחתה. כן צוין כי בחודש יוני 2014 נערך למבקש שימוע לפני פיטורים במקום העבודה הנוכחי. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, קיימת הצדקה להיעתר לבקשה.