חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"ע 41428-01-13 . ניתנה ביום 06 ינואר 2015

: | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
41428-01-13
6.1.2015
בפני הרשם:
השופט כאמל אבו קאעוד

- נגד -
המבקש:
קובי ביטון
 המשיבים:
1. מרדכי שחם
2. תנופה ל.כ בע"מ
3. תנופה שירותי ניהול ושכר בע"מ
4. תנופה שירותי כוח אדם בע"מ
5. תנופה איגוד חברות כוח אדם בע"מ
6. איגור איגור ליגונקו
החלטה

  1. לפניי בקשה להורות למשיב 1 להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המבקש בערעור שהוגש על ידי המשיב 1 נגד פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 22.7.12 (השופטת שרה שדיאור; תע"א 1728-08) (להלן: "פסק הדין").

  2. בפסק הדין חויב המשיב 1 והמשיבים 2 – 6 ביחד ולחוד, לשלם למבקש זכויות כספיות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, הפרשי דמי הבראה, הפרשות לביטוח מנהלים, ניכויים בגין קורס מקצועי, ניכויים בגין רכב וטלפון, השתתפות עצמית, גמול שעות נוספות, בסך כולל של 53,451.44 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום יחסי עובד ומעביד 1.12.07; וכן הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

    רקע כללי

  3. המסכת העובדתית שנפרשה בפני בית הדין קמא, פורטה על ידי בית דין זה בהחלטת השופט אילן איטח מיום 17.4.13, כדלקמן:

    "על פי התשתית העובדתית שנפרשה על ידי בית הדין קמא בפסק דינו, המשיב (המבקש כאן – כ.א.ק) עבד במספר חברות, אשר היו כולן היו בשליטתו של המבקש, על אף שלא היה בעל מניות בחלקן. המשיב החל לעבוד בחודש מרץ 2005. בחודש נובמבר 2007 התפטר המשיב מהעבודה, לטענתו, מחמת הרעה בתנאי העבודה, אשר באה לידי ביטוי באי קיום הבטחות המבקש בדבר תנאי שכר והפרשות כדין וכן בשל ניכויים לא מוסדרים משכרו עליהם התריע ולא נענה. המבקש (המשיב כאן – כ.א.ק) דחה את דרישת המשיב לתשלום פיצויי פיטורים והכחיש חובות כלשהן. על רקע זה, הגיש המשיב בבית הדין האזורי בירושלים תביעה נגד המבקש באופן אישי וארבע חברות שהוקמו ונוהלו על ידו וכן נגד המשיב 6, בעל המניות באחת מהחברות, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו אצלם וסיומה.

    בית הדין קיבל את התביעה בעיקרה (למעט פיצוי בגין עוגמת נפש ותביעה לשעות נוספות בימי חג) וקבע שהתקיימו נסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין המבקש לבין המשיבות 2 – 5) (להלן – החברות) ובינן לבין עצמן אף אם היו לחברות בעלי מניות שונים. בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי לא הייתה הפרדה אמיתית בין החברות וכי המבקש היה האישיות המושכת בחוטים בחברות והאחראי לניהולן. עוד נקבע כי המבקש עשה שימוש לרעה בחברות בבעלותו ובאמצעות אחרים, הכל כדי להימנע מתשלום החובות לעובדים ולאחרים. עוד נקבע כי המשיב הוכיח שהמבקש היה מעבידו מעבר להרמת מסך וזאת באמצעות מר יורם נבון, העד מטעם ההגנה. כן נקבע כי המשיב עבד בכול החברות ביחד ולחוד ויש לראות בהן כמעבידים במשותף או כחברות מלאכותיות באשכול חברות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>