ע"ע 3965-02-15 ג' נ' קארידי ואח'

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעה שהגישה המשיבה כנגד המשיבה הפורמאלית (להלן - החברה) וכנגד בעל מניותיה ומנהלה (להלן - המבקש) לתשלום שורה של זכויות כספיות הנובעות מתקופת העסקתה וסיומה, לרבות שכר שלא שולם לה ופיצויי פיטורים.

2. המבקש והחברה ביקשו ארכה להגשת כתב הגנה, אולם לא הגישו כתב הגנה, ולאור זאת עתרה המשיבה למתן פסק דין. ביום 29.10.14 נעתר בית הדין (השופט אסף הראל) לבקשת המשיבה ונתן פסק דין בהעדר הגנה, על יסוד האמור בכתב התביעה. במסגרת פסק הדין, חויבו המבקש והחברה, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה זכויות כספיות שונות בסך כולל של 52,397 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ (להלן - פסק הדין).

ביום 4.6.15 הגיש המבקש (לאחר קבלת הארכת מועד) ערעור לבית דין זה, ובמקביל הגיש את הבקשה שלפני לעיכוב ביצועו של פסק הדין. במסגרת הבקשה טוען המבקש כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים, שכן לא היה מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות ועל חיובו באופן אישי בחובות החברה. המבקש מוסיף וטוען כי באותה עת חלה במחלה אוטואימונית קשה ונדירה וכתוצאה מכך נקלעה החברה למצוקה פיננסית. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, ביצוע פסק הדין באופן מיידי יגרום לו לפגיעה כלכלית חמורה באופן שלא יוכל לדאוג לצרכיו הרפואיים.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין כל בסיס לערעור, שכן במסגרת פסק הדין ביקר בית הדין קמא את התעלמותו המוחלטת של המבקש ממסירת כתב התביעה לידיו ולידי החברה, לרבות אי הגשת כתב הגנה; אי הגשת תגובה לבקשה למתן פסק דין; ואי התייצבות לדיון אליו זומן. עוד נטען כי המבקש, בהיותו מנהל ובעל מניות בחברה, גזל מהמשיבה תקופה ממושכת את זכויותיה הסוציאליות, תוך התעלמות מהיותה נכה, ותוך ניצול של חולשתה כעובדת. כן מציינת המשיבה כי היא נאלצה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש ומסרה לו אזהרה עוד ביום 8.3.15, ואילו הערעור הוגש בחלוף שלושה חודשים לאחר מכן. לטענתה, האישורים הרפואיים שהוגשו על ידי המבקש אינם מהווים "פתרון קסם" להתעלמותו מההליכים. עוד נטען כי ניסיונו של המבקש להסיר מעליו כל התחייבות כספית למשיבה ולהעביר את החבות לחברה שכיום אינה פעילה מעיד על חוסר תום לב מצדו, ועל השארת המשיבה מול "שוקת שבורה", ללא אפשרות לקבלת הסכום הפסוק. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, אין כל הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את תשלומן של הזכויות הכספיות המגיעות לה עוד משנת 2013. לחלופין, מבוקש להורות על עיכוב ביצוע בכפוף להפקדת מלוא הסכום הפסוק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בקופת בית הדין.

5. בתשובה לתגובה חוזר המבקש על האמור בבקשתו ומדגיש כי המשיבה המשיכה לעבוד בחברה גם לאחר ששכרה לא שולם עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה החברה, ועל אף שהייתה מודעת לכך שהדבר נגרם כתוצאה ממחלתו. עוד צוין כי עם ההתאוששות הצפויה במצבה של החברה, ישולם למשיבה מלוא הסכום הפסוק (עליו החברה אינה חולקת), אולם אין כל הצדקה לחייב את המבקש באופן אישי בחובותיה של החברה, שעה שלא היה מעסיקה של המשיבה. כן צוין כי בתקופת ההליכים בבית הדין האזורי נלחם המבקש על חייו, והוא לא מנסה לחסות תחת מחלתו. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, חיובו האישי בחובות החברה עלול להיות "הקש שישבור את גב הגמל", באופן שלא רק שהוא לא יוכל להחזיר את חובותיו, אלא שקריסתו תגרור את קריסתה המלאה של החברה וניסיונה הכן לפרוע את חובותיה.

   הכרעה:

6. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, ומותנה בשני גורמים: האחד  - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הביצוע (מאזן הנוחות); השני - סיכויי הערעור להתקבל טובים (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 דימיטרי סביניך – צוות 3 בע"מ, מיום 8.4.13; ע"א 3827/14 עוז והדר בניה בע"מ נ. מפלס רם בניה ופיתוח בע"מ, מיום 3.7.14ׂ).