ע"ע 38959-06-14

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור גב' יוספה שטיינר ומר אילן לוי; ס"ע 20962-09-11).

במהלך הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים הסדר כמפורט להלן:

1.מובהר כי נוכח קביעתו של בית הדין האזורי בסעיף 30 לפסק הדין כי ההתקשרות שבין המערער למשיב לא היתה על רקע סחיטות ואיומים שהפנה המערער למשיב אלא פרי הסכמה מרצון על רקע המציאות של גניבות ופריצות שקיימת באזור מישור אדומים – ההתקשרות בין הצדדים לא היתה התקשרות של גביית "דמי חסות".

2.נוכח האמור כבכל הליך השאלה העומדת להכרעה היא מהות היחסים בין הצדדים – יחסי עבודה או התקשרות למתן שירות. מובהר כי קביעתו של בית הדין האזורי מתייחסת לנסיבות הספציפיות שהוכחו לפניו ואין לתת לה משמעות של קביעה גורפת שלפיה בכל התקשרות מסוג זה לא מתקיימים יחסי עבודה.

3.נוכח הסיכויים והסיכונים לכל צד מוצע לצדדים לסיים את ההליך בהסדר מוסכם שלפיו יבוטל החיוב בהוצאות שהוטל על המערער ובנוסף יסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפשרה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ללא הנמקה, סכום נוסף שישלם המשיב למערער שלא יפחת מ-2,500 ₪ ולא יעלה על 10,000 ₪.

ב"כ המערער הודיע כי "המערער מקבל את הצעת בית הדין ומזכיר שיש לשחרר את הערובה וכן כל סכום שייפסק לפקודתי בנאמנות עבור המערער או בהעברה בנקאית לחשבון הבנק שלי בבנק הפועלים, סניף 578, חשבון 130335".

ב"כ המשיב קיבל את הצעת בית הדין.

נוכח האמור, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר המוסכם כאמור בסעיף 2 לעיל.