ע"ע 3749-06-13

1.לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר משה זיכרמן ומר חיים נחשוני; ס"ע 33715-02-12). בפסק הדין פסק בית הדין האזורי למערער סכומים שונים בגין הפרשי שכר, הפרשי פנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ודמי כלכלה. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת וכן את תביעותיו לדמי חגים, החזר הוצאות נסיעה, ביגוד, והפרשים נוספים בגין חופשה ודמי הבראה. בית הדין קיבל את טענת הקיזוז שהעלתה המשיבה וקבע כי מתוך הסכומים שפסק יש לקזז תשלום דמי הודעה מוקדמת.

2.בערעור שהגיש טוען המערער כנגד דחיית תביעתו בהתייחס למרבית הרכיבים כמפורט לעיל, כמו גם כנגד קביעת בית הדין האזורי בדבר קיזוז תשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת מטעמו של המערער.

3.בפתח הדיון שהתקיים לפנינו הודיע המערער כי אינו עומד על כל רכיבי הערעור, כך שנותרו לבירור לפנינו הטענות שבערעור הנוגעות לדחיית תביעותיו של המערער לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, דמי נסיעות ודמי חגים. כמו כן, נותר המערער עומד על טענותיו כנגד החלטת בית הדין האזורי בעניין הקיזוז.

4. לאחר שעיינו בפסק דינו של בית הדין האזורי, בטענות הצדדים כפי שנטענו בהרחבה בכתב ובעל פה לפנינו ובכלל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בכל הקשור לטענת הקיזוז. אשר ליתר הטענות שבערעור, דינן להידחות, והכל מן הטעמים כפי שנפרט להלן.

5.בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת, משקבע כי המערער לא עמד בנטל להוכיח כי פוטר מן העבודה. בקשר לכך הצביע בית הדין האזורי על סתירות בגרסת המערער. בקביעותיו אלה של בית הדין האזורי שהתרשם מעדותו של המערער ומכלל הראיות כפי שנפרשו לפניו, אין מקום להתערב. כך בדרך כלל, ולא מצאנו כי נסיבותיו של מקרה זה מצדיקות חריגה מן הכלל. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור ככל שהוא מתייחס לתביעת המערער לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת.

בשולי הדברים נוסיף, כי לא הוגש ערעור בהתייחס להפרשות שהופרשו בחסר לשירות התעסוקה לטובת פיצויי פיטורים, ומשכך אין מקום להתייחסות לכך במסגרת פסק דין זה.

6.אשר לקיזוז תמורת ההודעה המוקדמת - על רקע העדר גרסה עובדתית ברורה של המשיבה בדבר נסיבות סיום עבודתו של המערער, לא מצאנו בכלל החומר שהיה לפני בית הדין האזורי אסמכתא מספקת לקביעה בדבר התפטרות המערער ללא הודעה מוקדמת. לפיכך, אנו סבורים כי לא היה מקום לקזז מן הסכומים שנפסקו למערער תשלום המבטא אי מתן הודעה מוקדמת מטעמו למשיבה אודות התפטרותו מן העבודה. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור לעניין פסיקתו של בית הדין האזורי לעניין זה, ומבטלים את קביעתו בדבר קיזוז סך של 2,901 ש"ח מן הסכומים שפסק לתובע.

7.דמי חגים – בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הוכיח את תביעתו לדמי חגים, משלא טען ולא הוכיח כי עבד יום אחד לפני החג ויום אחד לאחריו. לטעמנו דין הערעור ברכיב זה להידחות שלא מטעמיו של בית הדין האזורי. נמצאנו למדים כי המערער עבד מספר ימים משתנה מידי חודש כך שבפועל לא עבד חודשי עבודה מלאים. על רקע זה היה על המערער לתת פירוט ולו מינימלי לתביעתו לדמי חגים. משלא עשה כן, לא הוכיח זכאותו לדמי חגים, ומשכך דין הערעור ברכיב זה להידחות.

8.אשר להחזר הוצאות נסיעה – תביעת המערער ברכיב זה נדחתה על ידי בית הדין האזורי נוכח העובדה שבתלושי השכר שקיבל משירות התעסוקה מצוין כי קיבל תשלום בגין נסיעות. לא זו אף זו, בית הדין קבע כי המערער אף לא הוכיח מה היו עלויות הנסיעה בפועל. בקביעותיו אלה של בית הדין האזורי איננו מוצאים מקום להתערב, משכך דין הערעור להידחות גם ברכיב זה.