ע"ע 37198-06-14 ס.ד.ס. יווני קתולי/בית ספר נזירות המושיע נגד מארי שורש

1.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר בצלאל שרון וגב' אהובה ליפמן; סע"ש 16492-05-12), בו פסק בית הדין קמא כי המשיבה זכאית לתשלום בגין פדיון ימי מחלה וכמו כן חייב את המערערת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למשיבה.

2.באשר לזכאות העקרונית לפדיון ימי מחלה, מן הראוי לעמוד על הדברים הבאים:

א.המקור הנורמטיבי לזכאות לפדיון ימי מחלה על פי התשתית העובדתית במקרה שבפנינו, הינו הנוהג.

ב.נוהג כשלעצמו, כשאר תנאי עבודה, אפשר שישונה. בנסיבות המקרה שלפנינו, כפי שעולה מהטענות בערעור, הטענה היא למעשה שהנוהג שונה בשלב מסוים. לאור האמור, אכן ככל שיוכח על שינוי הנוהג במסגרת שינוי תנאי העבודה, לא תקום זכאות במועד הרלוונטי. דהיינו במועד היציאה לגמלאות למי שבאותו המועד לא חל לגביו אותו נוהג שזיכה בשעתו בפדיון ימי מחלה.

ג.האמור הינו בהיבט העקרוני לגבי אופן בחינת התביעות כתביעה שלפנינו.

3.בהיבט הקונקרטי של המקרה שבפנינו, התמונה המצטיירת היא שלא הובאו ראיות שיוכיחו שינוי הנוהג במועד פרישת המערערת לגמלאות, ולפיכך ראוי פסק הדין של בית הדין קמא להישאר על כנו, ככל שמדובר בסכום חיוב המערערת לשלם פדיון ימי מחלה למשיבה. עם זאת, מובהר, למען הסר כל ספק, כי לא יהיה בכך כדי למנוע בעד המערערת לטעון לשינוי הנוהג בתיקים אחרים, לרבות על יסוד עמדתה לעניין הזכאות לפדיון ימי מחלה בהליך זה.

4.סיכומו של דבר, ערעור המערערת נדחה לאור האמור לעיל. שכר טרחת עורך דין וההוצאות בהן חויבה המערערת בערכאה קמא יהיו גם בגין ההליך שבפנינו.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ה (18 נובמבר 2014) בנוכחות הצדדים.