ע"ע 32706-09-14 . ניתנה ביום 04 דצמבר 2014

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הבכירה מיכל לויט ונציגי הציבור מר רפי גמליאל ומר צבי זייד; ס"ע 1201-02-11), מיום 13.7.14, בו התקבלה ברובה תביעתה של המשיבה והמבקשים חויבו, ביחד ולחוד עם חברת נטקור בע"מ (להלן - החברה), לשלם לה סכומים שונים בגין תקופת עבודתה אצלם וסיומה.

הרקע לבקשה:

2. המבקשים הם אב ובן, אשר הפעילו - במועד הרלוונטי לתביעה - מכללה ללימודי פיתוח ובדיקות תוכנה (להלן - המכללה). המשיבה עבדה במכללה החל מיום 1.10.08 ועד לחודש דצמבר 2010. תחילה שולם שכרה של המשיבה בהמחאות מחשבונו הפרטי של המבקש 1 (והוא אף נרשם כמעסיקה של המשיבה במסגרת תלושי השכר) והחל מחודש יולי 2010 שולם שכרה (והוצאו תלושי שכרה) על ידי החברה.

3.על רקע סיום עבודתה הגישה המשיבה לבית הדין האזורי תביעה ובה עתרה לחייב את המבקשים ואת החברה, ביחד ולחוד, לשלם לה שכר עבודה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, השבת סכום שקוזז שלא כדין משכרה, פדיון חופשה וכן פיצויים בגין אי עריכת שימוע, הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש. המבקשים הגישו תביעה שכנגד, לתשלום נזקים שלטענתם נגרמו להם עקב התנהלות המשיבה.

4.בית הדין קיבל ברובה את תביעת המשיבה, ודחה במלואה את התביעה שכנגד. בית הדין דחה את טענתו של המבקש 1 בדבר העדר יריבות בינו לבין המשיבה, וקבע כי לא היתה הפרדה ברורה בין פעילותו העסקית כפרט לבין פעילות המכללה או פעילות החברה; לאור זאת, נקבע כי היה מעסיק במשותף של המשיבה.

אשר לנסיבות סיום יחסי העבודה, העדיף בית הדין את עדותה של המשיבה אשר נתמכה בתמלילים וראיות (לרבות מכתב פיטורים), וקבע כי המשיבה פוטרה מעבודתה על ידי המבקש 2 ביום 9.12.10, נוכח הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה המכללה. בהתאם, נפסקו לזכות המשיבה פיצויי פיטורים בסך 22,998 ₪, הודעה מוקדמת בסך 10,414 ₪ ופיצוי בגין פיטורים ללא עריכת שימוע, בשיעור של שתי משכורות, בסך של 20,818 ₪ (בסיפת פסק הדין נפלה לכאורה טעות קולמוס ביחס לסכום זה).

עוד פסק בית הדין לזכותה של המשיבה הפרשי שכר חודש דצמבר 2010 בסך של 758 ₪, בצירוף פיצויי הלנת שכר החל ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן (27.9.12) ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה, בהתאם ליתרה המופיעה בתלוש השכר האחרון, בסך של 1,272 ₪; וכן פיצוי בסך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, "בשל התנהלותו הבלתי ראויה של המעסיק כלפי התובעת ו/או מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965", נוכח "קללות, השפלות, אלימות מילולית ואף איומים" מהם סבלה.

טענת הקיזוז שהעלו המבקשים, כמו גם התביעה שכנגד, נדחו בהעדר הוכחה. לאור התוצאה, חייב בית הדין את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,500 ₪.

5.בטרם הוגש ערעור על פסק הדין, הגישו המבקשים לבית הדין האזורי בקשה לביטול פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצועו. בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 11.9.14, דחה את שתי הבקשות.