ע"ע 24241-11-15,"ע 46729-11-15

לפנינו שני ערעורים על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת הבכירה מיכל לויט; סע"ש 25757-10-12) מיום 25.10.15, במסגרתה התקבלה בחלקה בקשתו של מר מיכאל שמלובסקי (להלן: העובד) לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת בן בטחון (1989) בע"מ (להלן: החברה).

במסגרת ההחלטה קיבל בית הדין האזורי את הבקשה בכל הנוגע לשתי עילות – אי ביצוע הפרשות לפנסיה מכוח צו ההרחבה בענף השמירה ברכיב תגמולים, ואי ביצוע הפרשות לפנסיה מכוח צו ההרחבה בענף השמירה ברכיב פיצויים. על חלק זה של ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור, וניתנה רשות (החלטה מיום 26.11.15). עוד קבע בית הדין במסגרת החלטתו שאין לאשר תובענה ייצוגית בעילה של אי תשלום דמי חגים, ועל כך הוגש ערעור מטעם העובד.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בסיכומיהם כפי שהוגשו בפנינו ובכלל החומר, הגענו למסקנה כי יש לדחות את ערעור העובד. בנסיבות המקרה איננו סבורים כי הובאה הצדקה להתערב בהחלטתו של בית הדין האזורי, אשר שוכנע בהתחשב בכלל הנסיבות כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בהתייחס לדמי חגים. ערעור העובד (ע"ע 46729-11-15) נדחה לפיכך.

אשר לערעור החברה – לאחר שקילת טענות הצדדים, ומשלא עלה בידינו להביאם לכלל הסכמה, מצאנו לנכון לקבלו ולהחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך שקילה חוזרת והנמקה נוספת בסוגיה זו, בין על סמך חומר הראיות הקיים ובין – לפי שיקול דעתו ובמידת הצורך – לאחר שמיעת ראיות נוספות. להלן יובאו הטעמים להכרעתנו זו.

ראשית, עיון בהחלטת בית הדין האזורי מעלה כי כלל לא נבחנה על ידו השאלה הנקובה בסעיף 8(א)(1) סיפא לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: החוק), ולפיו תאושר תובענה ייצוגית רק ככל ש"יש אפשרות סבירה שהן (שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה – י.פ) יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". מטענות הצדדים בפנינו הוברר כי הובאו בפני בית הדין האזורי ראיות בנוגע לשאלה זו, אך במסגרת ההחלטה אין לכך התייחסות. ראוי לפיכך כי בית הדין האזורי, בפניו הובאו הראיות ואשר שמע את העדויות, יתייחס לשאלה זו במפורש (ביחס לכל אחת מהעילות בנפרד ובהסתמך על התשתית הראייתית שהובאה בפניו) ויתן דעתו עליה.

נזכיר בהקשר זה כי לטענת החברה היא ביצעה את כל מחויבויותיה לעניין הפרשות לתגמולים ולפיצויים במלואן (מלבד טעות, שלדבריה תוקנה במלואה, בהתייחס לקבוצת עובדים ספציפית ובאופן שאינו מהווה הפרה של צו ההרחבה הענפי), ויש לבחון טענה זו (כנדרש בשלב זה בהתאם לפסיקה) טרם מתן אישור להגשת תובענה ייצוגית על כל משמעויותיה.