ע"ע 21556-12-15

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור מטעם המבקש על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 15.10.2015 (השופט ד"ר טל גולן ונציגי הציבור גב' אסתר מור ומר ראובן גבריאל; סע"ש 27176-05-14).

רקע כללי והודעת הערעור

בבית הדין קמא התבררה תביעתו של המבקש, אזרח אריתריאה, אשר הועסק בתקופה שבין 5/2011 ל- 8/2013 על ידי המשיבה, חברה המפעילה את חוות "נווה יער" בה מגדלים עופות, לתשלום זכויות בגין תקופת עבודתו וסיומה.

תביעתו של המבקש עמדה ע"ס 192,133 ₪ מתוכם 148,220 ₪ בגין הפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

בדיון המוקדם שהתקיים ביום 21.1.2015 הסמיכו הצדדים את בית הדין קמא לפסוק לפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בחלק מרכיבי התביעה.

בהתאם לכך, בפסק הדין החלקי שניתן ביום 4.3.2015 בית הדין פסק לזכות המבקש סך של 14,000 ₪. עם מתן פסק הדין החלקי נותרה להכרעה תביעת המבקש לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים וטענת המשיבה לקיזוז חלף הודעה מוקדמת.

בית הדין הכריע במחלוקת שנותרה בין הצדדים, דחה את התביעה וקיבל את טענת הקיזוז של המשיבה. בדחותו את התביעה קבע בית הדין על יסוד דו"חות הנוכחות שהונחו בפניו על ידי המבקש ואשר היו חתומים על ידו ובהתחשב בהפסקות שניתנו לו, כי האחרון לא ביצע שעות נוספות למעט פעמים בודדות עליהם קיבל גמול. כמו כן קבע בית הדין כי אופי העבודה במשיבה לא הצריך עבודה של 12 – 14 שעות כפי שנטען על ידי המבקש, וכי מתכונת ההעסקה לא חרגה ממשרה מלאה. בנוסף, בית הדין העדיף את גרסת עדי המשיבה על פני גרסתו של המבקש בה נמצאו סתירות ונקבע לגביה כי אינה מהימנה. עוד קבע בית הדין כי לא היה מקום לקבל את תביעתו של המבקש בשים לב כי היא עדות יחידה, שלא נתמכה במסמכים או בכל סיוע אחר. זאת ועוד, המבקש נמנע מהבאת עדים רלוונטיים ואף ויתר על עדותם של שני עדים שהגיש תצהירים מטעמם. יתרה מכך, על אף שהמבקש העיד כי ברשותו רישום שעות שאותו ביצע לעצמו בזמן אמת, הוא לא מצא לנכון להגיש אותו לבית הדין.