ע"ע 20517-03-13 עבדאללה דיביני נ' יצחק צמח

השופט אילן איטח

1. לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (השופטת אילת שומרוני – ברנשטיין ונציגי הציבור מר משה גרבלר ומר עמי קורן; סע"ש 28972-07-12) שבה נדחתה תביעת המערערים על הסף מחמת התיישנות ונדחתה בקשתם לתיקון כתב התביעה (להלן – פסק הדין).

2. בקליפת אגוז נציין כי תביעת המערערים, אב (המערער 1) ובנו (המערער 2) הוגשה לבית הדין האזורי ביום 15.7.2012. תביעתם לא באה בחלל ריק. להלן נפרט את עיקרי הרקע הרלוונטי:

   • בשנת 2004 פתחו המשיבים 1 ו- 2 כנגד המערער 1 בתיק הוצאה לפועל, ובמסגרתו עתרו לביצוע שני שטרי חוב שנתן האחרון לראשונים על סך של כ- 250,000 ש"ח (תיק 08-10845-04-6). המערער 1 התנגד לביצוע השטרות וטען בתצהירו מיום 2.3.05, בין היתר, כי חתימתו על השטרות זויפה; אינו מכיר כלל את המשיב 2; המשיב 1 הועסק על ידי המערער 1 במסגרת חברה בשם "יובלים בע"מ" וקיבל את כל המגיע לו; מאז תחילת שנת 2002 הפך המערער 1 למובטל. ההתנגדות לביצוע השטרות הועברה לבקשת המערער 1 לבית משפט השלום ולבסוף נדחתה לגופה משנמצא כי חתימת המערער 1 על השטרות לא זויפה (ת.א. (נצ') 3753-06, פסק דין מיום 28.7.08).

   • החוב על פי השטרות לא נפרע והחלו הליכים לכינוס נכסים בגין בית המגורים של המערער 1. ביום 26.5.10 נחתם במסגרת תיק ההוצאה לפועל הסכם שבו הודה המערער 1 בחוב והוסכם על דרך סילוק החוב בפשרה. המערער 1 שילם מספר תשלומים על חשבון החוב ולאחר מכן חדל. לפיכך, נמשכו בהוצאה לפועל הליכי כינוס הנכסים של דירתו.

   • בין לבין, בראשית שנת 2009 נפתח על ידי המשיב 1 הליך הוצאה לפועל לביצוע שטר גם כנגד המערער 2 (תיק הוצאה לפועל 10159-03-09).

   • ביום 23.10.11 הגיש המערער 1 להוצאה לפועל בקשה דחופה בטענת פרעתי, בקשה לעיכוב ביצוע וכן בקשה בהתאם לסעיף 10 (ב) לחוק הסדרת הלוואות חוץ – בנקאיות, התשנ"ג – 1993. בבקשה טען המערער 1 שלל טענות, ובכללן ליחסי עובד מעסיק בין המערער 1 לבין המשיב 1, וקיפוח המערער 1 על ידי המשיב 1 בשיטתיות באופן שהוצג למערער 1 כאילו שולם לו שכר ביתר. לפיכך, כך נטען, בין היתר, לא היתה סמכות עניינית לדון בהתנגדות לביצוע השטר, והיה מקום להעביר את הדיון בבקשה להתנגדות לביצוע השטרות לבית הדין לעבודה.

   • בקשת המערער מיום 23.10.11 נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מיום 9.2.12. המערער 1 ערער לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתו ובמקביל ביקש פטור מהפקדת ערובה (ע"א 47428-02-12). ביום 3.5.12 החליטה הרשמת, לאחר שאיזנה בין מצבו הכלכלי של המערער 1 לבין סיכויי הערעור, לפטור את המערער 1 מתשלום אגרה אך חייבה אותו להפקיד ערובה בסך של 5,000 ₪. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי – ערעור שנדחה ביום 26.6.12 (ע"ר 43256-05-12). בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון ביום 10.7.12 נדחתה ביום 14.8.12 (רע"א 5406/12 ב').

3. כאמור, בסמוך לאחר הגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון הוגשה התובענה מושא פסק הדין שבערעור. אשר לתמצית התובענה נפנה להחלטת השופטת אביטל רימון-קפלן מיום 8.6.14:

   "[בתובענה] נטען כי בין חודש ספטמבר 87' לחודש אוגוסט 2004 התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המבקש לבין המשיבים או מי מהם. במסגרת כתב התביעה עתרו המבקש ובנו, להצהיר כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין המבקש לבין הנתבעים ביחד ולחוד לאורך התקופה, למצער מספטמבר 1987 עד אוגוסט 2004 ולהצהיר כי בנו של המבקש היה עובד של הנתבעים ביחד ולחוד, לאורך התקופה ממרץ 1997 עד אוגוסט 2004. כן עתרו המבקש ובנו לחייב את המשיבים ואחרים לשלם להם ביחד ולחוד תשלומים שונים הנובעים מיחסי העבודה כאמור לעיל, ובכלל זה, שכר עבודה; דמי הבראה; הוצאות נסיעה; פדיון חופשה; דמי חגים; פיצויי פיטורים וכיוצא באלו. בין שאר טענות המבקש ובנו בכתב התביעה, נטען כי המשיבים הונו ורימו את המבקש בקשר עם הלוואה שנטען כי היא ההלוואה מושא תיק הוצל"פ 08-10845-04-6 הנ"ל. הואיל ולטענת המבקש הדבר נעשה במסגרת יחסי עובד ומעביד, עתרו המבקש ובנו, בין שאר הסעדים להם עתרו, למתן צווים הצהרתיים שיורו כי פסקי הדין שניתנו בתיקי ההתנגדות לביצוע שטרות ת.א. הנ"ל 3753/06 מיום 28.7.08 (בעניינו של המבקש) ותיק ת"ט (שלום עכו) 10159-03-09 (בעניין בנו של המבקש) "הושגו במרמה ובהטעיה ו/או הנם מנוגדים לדיני העבודה ולהצהיר על בטלותם כליל ו/או להורות כי הנתבעים אינם יכולים לפעול על פיהם" וכן להורות על סגירת תיק הוצל"פ 08-10845-04-6 הנ"ל בעניינו של המבקש ותיק ההוצל"פ מספר 08-13376-08-4 (לשכת עכו) בעניין בנו של המבקש."