ע"ע 19995-10-15

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (סגן הנשיאה אילן סופר ונציגי הציבור גב' פסה מרקוביץ ומר שמעון בינון; צ"ו 41055-06-14) מיום 20.8.15. במסגרת פסק הדין בוטלה בחירתה של המשיבה 2 לתפקיד היועצת המשפטית של המבקשת, וניתנו הנחיות לוועדת האיתור לבדוק מחדש חלק מהניקוד שניתן למועמדים במסגרת המכרז שפורסם, ולקבל החלטה חדשה בהתאם לכך בדבר המועמד המתאים למשרה.

2.בתמצית נציין כי ההליך סב סביב מכרז חיצוני למשרת יועץ/ת משפטי/ת פנימי/ת למבקשת, במסגרתו נבחרה כאמור המשיבה 2. המשיב 3 הוצב בתום הליך המיון במקום השני מכלל המועמדים, והמשיב 1 הוצב בתום הליך המיון במקום השלישי מכלל המועמדים. המשיב 1 הגיש כתב תביעה לבית הדין האזורי כנגד הליך הבחירה, וטען כי נוהל שלא כדין ו"נתפר" על מנת להבטיח את בחירת המשיבה 2 לתפקיד.

בית הדין האזורי דחה חלק מטענותיו של המשיב 1 אך קיבל את חלקן - בהתייחס לדרך בה ניתן למועמדים ניקוד בקריטריונים ה"קשיחים". לאור הפגם שנפל, הורה בית הדין לוועדת האיתור להתכנס "בתוך 30 ימים מהיום ותבדוק מחדש את הניקוד הקשיח, הן בכל הקשור לניסיון המעשי של כל מועמד, בהתאם לחברה בה עבד או נתן לה שירותים ומידת היותו משמעותי בתחום המסחרי כלכלי, והן בבחינת המחזור הכספי של החברות. לאחר בדיקה זו, יחושב מחדש הניקוד הקשיח שאליו יצורף הניקוד בקריטריונים הרכים ובשקלול יבחר המועמד המתאים". בנוסף חויבה המבקשת לשלם למשיב 1 הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

3.המבקשת החלה ביישומו של פסק הדין, ואף קיבלה מבית הדין האזורי ארכה ליישומו, בהתחשב בתקופת החגים, באופן שיבוצע עד ליום 11.10.15. ביום 11.10.15 התכנסה ועדת האיתור לישיבה ראשונה בעקבות פסק הדין, ותואמה לה ישיבה נוספת ליום 18.10.15. ביום 11.10.15 הגיש המשיב 1 בקשה לבית דין זה להארכת מועד להגשת ערעור, ובקשתו נענתה על ידי רשם בית הדין באופן שהמועד להגשת ערעור הוארך עד ליום 12.11.15 (ע"ע 15492-10-15). במקביל הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין ביום האחרון להגשתו (12.10.15) והבהירה כי לא עשתה כן עד לאותו מועד – על אף שלגישתה נפלו טעויות בפסק הדין – מטעמי יעילות ועל מנת שלא לעכב את הליך המכרז, כאשר יצאה מנקודת הנחה כי אין בכוונת מי מהצדדים האחרים לערער על פסק הדין. יצוין כי בשלב זה הגישה גם המשיבה 2 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, וקיבלה אף היא הארכת מועד להגשתו עד ליום 12.11.15 כמבוקש (ע"ע 33599-10-15).

4.יחד עם הגשת הערעור הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי, לעיכוב ביצועו של פסק הדין. המבקשת מציינת כי יישום פסק הדין, בטרם הגיעה ההתדיינות במחלוקת אל סופה, עלול לפגוע שלא לצורך בזכויותיהם של המועמדים האחרים לפרטיות וליציבות ובטחון תעסוקתי, שכן לצורך ביצוע פסק הדין ובהתאם להנחיותיו תידרש ועדת האיתור לפנות למעסיקים קודמים של המועמדים השונים. בנוסף, יישום פסק הדין יאלץ את המבקשת להשקיע משאבים ומאמצים רבים, הגם שייתכן - ככל שערעורה יתקבל – שלא יהיה בהם צורך. המבקשת סבורה כי לא הייתה הצדקה לקבוע כי נפלו פגמים בהתנהלותה של ועדת האיתור, שפעלה על סמך הנחיותיה והוראותיה של רשות החברות הממשלתיות, וכי טעה בית הדין האזורי בהכתיבו למבקשת נוהל חדש שיש קשיים רבים ביישומו. המבקשת סבורה לפיכך כי הן סיכויי הערעור והן מאזן הנוחות מצדיקים להיענות לבקשתה, וכי אי עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול להפוך את ההכרעה בערעור לתיאורטית.

5.המשיב 1 הודיע כי הוא מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע, שהוגשה בשיהוי ניכר ללא כל הצדקה, ובניגוד למצגים קודמים של המבקשת. לגישתו, אין צורך לבחון מחדש מועמדים שדורגו במקומות 4 ואילך וממילא אין להם סיכוי - ולו תיאורטי - לזכות בתפקיד, ולפיכך הקשיים עליהם הצביעה המבקשת אינם אמיתיים. עוד סבור המשיב 1 כי הערעור חסר סיכוי שכן "המבקשת עותרת לכך שבית הדין הנכבד יענה אמן, בעיניים עצומות, אחרי הניקוד המופרך שהעניקה ועדת האיתור למשיבה 2, בגין ניסיון מקצועי שלא היה לה".

המשיבה 2 הודיעה כי היא סבורה שנכון יהיה לעכב את ביצועו של פסק הדין עד לקבלת פסק דין חלוט בערעור. המשיב 3 הודיע כי לגישתו יש לדחות את הבקשה בנוסחה ולקבוע כי ועדת האיתור תיישם את פסק הדין במובן זה שתקבע מי מבין שלושת המשיבים (בלבד) אמור להתמנות לתפקיד לפי הוראות פסק הדין, ללא צורך בפנייה למעסיקיהם של מועמדים נוספים שכלל לא היו חלק מההליך, ואולם בפועל – ככל שלא מדובר במשיבה 2 – תעוכב החלטת ועדת האיתור עד למתן פסק הדין בערעור. המשיב 3 מדגיש, תוך הפניה לניקוד שקיבל כל אחד מהמועמדים, כי אין כל סיבה פרקטית לבחון מועמדים נוספים פרט לשלושת המשיבים, שכן בהתחשב בניקוד שכבר ניתן ובית הדין לא התערב בו – "אין כל סיכוי שמי ממועמדים אלו יגבר על שלושת המשיבים... ובכל מקרה לפחות שניים מבין המשיבים יישארו לעולם בדירוג מעל המתמודדים שדורגו במקום רביעי ואילך".

6.המבקשת, בתגובה לתשובות המשיבים, חוזרת על האמור בבקשתה וטוענת כי החלה ביישומו של פסק הדין בשקיפות ובענייניות. המבקשת אינה סותרת את טענות המשיבים 1 ו – 3 על כך שאין אפשרות מעשית לכך שמי מהמועמדים שדורגו במקומות 4 ואילך יזכה בתפקיד, וזאת אלא אם תחליט ועדת האיתור להעלות ציון של מועמד (היינו, תחליט כי הצהרותיו לגבי ניסיונו הקודם היו הערכות בחסר).