ק.א.ל. – קווי אויר למטען בע"מ נ' יעקב (קובי) חביב

ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (סגן הנשיאה שמואל טננבוים ונציגי הציבור ה"ה מרדכי כהן ועמי שר-אל; תע"א 9165/08, תע"א 12406/08 ו-תע"א 7840/09), אשר קבע כי מר יעקב (קובי) חביב ז"ל (להלן – חביב), פוטר מעבודתו כטייס בק.א.ל – קווי אויר למטען בע"מ (להלן – החברה), על רקע מעורבותו בפעולות ההתארגנות בחברה. בית הדין הורה, כפועל יוצא מהקביעה דלעיל, כי החברה תשלם לחביב פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופגיעה בזכות ההתארגנות, פיצוי בגין אובדן הכנסה, בונוס והוצאות משפט.  למרבה הצער, נפטר מר חביב ז"ל לאחר הדיון בערעור ובטרם ניתן פסק דיננו.

 פתח דבר 

• בפתח הדברים נקדים ונציין, כי בפסק הדין נדונו והוכרעו הליכים משפטיים שונים שיזם חביב, אשר ראשיתם בתביעה מחודש אוגוסט 2008 להארכת תקופת העסקתו לשלוש שנים (תע"א 9165/05) ובהמשך שתי תביעות בגין פיטוריו בחודש נובמבר 2008 (תע"א 12406/08) ובחודש יוני 2009 (תע"א 7840/09). לכל אחת מהתביעות נלוו הליכים זמניים ובגין ההחלטות בהליכים הזמניים אף הוגשו בקשות לבזיון בית משפט, בטענה כי החלטות מסויימות לא בוצעו. בשלב מסויים, בעקבות אירועים שיסקרו בהרחבה להלן, בוטל צו מניעה שהגן על חביב מפיטורים, נערך לו שימוע והוא פוטר בתוקף מיום 30.6.2009 מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קיבל את גירסת החברה, לפיה הפיטורים הם פיטורי צמצום ונמנע מלבטלם בהליכים הזמניים שלפניו, אך בית דין זה הורה בפסק דין מפורט בהליך ביניים, על החזרת חביב לעבודה עד למתן פסק דין בתיק העיקרי (ע"ע 56/10, בש"א (ארצי) 634/09 חביב – קאל קווי אויר למטען בע"מ (24.3.2010) (להלן – ע"ע 56/10)).

   

• שני הצדדים מערערים על פסק הדין. החברה צמצמה את ערעורה לקביעה לפיה פיטורי חביב בחודש יוני 2009 נעשו על רקע מעורבותו בפעולות ההתארגנות בחברה ולסעדים הכספיים שנפסקו בעקבות קביעה זו. לעומת זאת, החברה בחרה שלא לערער אחר קביעות בית הדין על הקשר בין פיטורי חביב בשנת 2008 לבין המעורבות בהתארגנות, הגם שהיא מציינת, כי, לגישתה, טעה בית הדין בנושא. חביב מערער על היקף הפיצוי שנפסק לו בגין ההתנכלות שהתנכלה לו החברה על רקע מעורבותו בהתארגנות, על אי הכללתם של נלווים לשכר בפיצוי שנפסק לו בגין אובדן הכנסות בתקופות הביניים שבין פיטוריו לבין חזרתו לעבודה בצו של בית הדין ועל זכויות ותשלומים נוספים שהוא זכאי להם לטענתו.

   

• בפסק דיננו להלן נבחן את השאלה האמנם פיטורי חביב בחודש יוני 2009 היו נגועים בשיקולים פסולים והיו קשורים לפעולת ההתארגנות בחברה, כקביעה הלכאורית בע"ע 56/10 וכקביעה בפסק הדין מושא הערעור, או שמא הם פיטורי צמצום משיקולים כלכליים כעמדת החברה. נסיבותיו המיוחדות של הענין, לרבות קביעת בית הדין האזורי כי "הייתה הצדקה כלכלית לפיטוריו של התובע" ופיטורי עובדים נוספים בהם ככל הנראה רוב הקצינים הראשונים בחברה, יחייבו התייחסות ל"נטל ההוכחה המוגבר" (כלשונו של השופט (כתוארו אז) י' פליטמן בע"ע 56/10) הרובץ על מעסיק החפץ לפגוע בעובד שהוא "הרוח החיה" בנסיון ההתארגנות. בהמשך נבחן את הפיצוי שיש לפסוק לעובד שהפך קורבן להתנכלות מעסיקו בעקבות הליכי התארגנות ונסיים בבחינת זכאות חביב לבונוס בשנת 2009 וזכויותיו הנתבעות הנוספות. לנוכח הפירוט העובדתי הנרחב, הן בפסק הדין מושא הערעור והן בפסק הדין של בית דין זה בהליכי הביניים, נפתח בתיאור תמציתי בלבד של המסגרת העובדתית ושל החלטות הביניים בהליכים השונים ונרחיב, במידת הצורך, בהיבט העובדתי ובטענות הצדדים אגב הניתוח המשפטי.

   

  הפן העובדתי והליכי הביניים בתיק

   

  הרקע – הצדדים להליך ונסיון ההתארגנות

   

• החברה היא חברה העוסקת בהטסת מטענים וביצוא של מוצרים חקלאיים מישראל. במועדים הרלוונטיים מנה צי המטוסים של החברה שני מטוסים בלבד. צוות האויר בכל טיסה מנה שני טייסים – קברניט וקצין ראשון – וכן מהנדס טיסה. חביב היה קצין ראשון אשר הועסק בחברה מיום 31.7.2005.