ע"ע 15054-04-16,"ע 27835-04-16

השופטת לאה גליקסמן

1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש; ס"ע 22198-08-13) מיום 8.3.16, שבו חויבה המבקשת לשלם למשיבה זכויות כספיות שונות עבור תקופת עבודתה אצלה וסיומה בסך כולל של 20,119 ₪. בנוסף, חויבה המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ₪.

2. על פסק הדין הגישו שני הצדדים ערעור לבית דין זה. במקביל להגשת ערעורה, הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין, או לחלופין להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין, זאת עד להכרעה בערעורה.

    

   הרקע לבקשה:

3. המשיבה עבדה אצל המבקשת כמלצרית בבית הקפה, החל מחודש אוגוסט 2012. ביום 22.7.13 הסתיים קשר העבודה, בנסיבות שהיו שנויות במחלוקת. לאחר סיום עבודתה, הגישה המשיבה לבית הדין האזורי תביעה להפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין, פיצוי לפי חוק הגנת השכר התשי"ח – 1958, פיצוי על אי מסירת הודעה על תנאי עבודה, וזכויות סוציאליות נוספות. סכום התביעה עמד על סך של 136,035 ₪.

    

4. בפסק הדין מושא הבקשה, התקבלה תביעתה של המשיבה בחלקה. להלן הכרעותיו של בית הדין האזורי הרלוונטיות לענייננו:

    

   א.בית הדין העדיף את גרסתה של המשיבה, אשר לגישתו הייתה עקבית ומהימנה, על פני גרסתו של מר לירן שפיגל, אחד מהבעלים במבקשת, נוכח הסתירות בעדותו, וקבע כי המשיבה פוטרה לאלתר במהלך השיחה שנערכה ביניהם ביום 22.7.13. בקשר לכך נקבע, בין היתר, כי מר שפיגל לא נתן הסבר מניח את הדעת למסרון ששלח לאחר השיחה עם המשיבה, בו הודיע לכלל המנהלים כי פיטר את המשיבה ב"מיידי", אלא טען בעלמא ורק בדיעבד במסגרת עדותו, בשונה מתצהירו, כי מדובר בטעות; מנגד, המשיבה לא ראתה את התנהלותה בשיחה מיום 22.7.13 כהתפטרות, והבהירה כי אם השתמע שהתפטרה ולא כי פוטרה כהבנתה, היא מבקשת שיחזירו אותה לעבודה; מהמסרונים שצורפו לתצהירו של מר שפיגל ונשלחו בזמן אמת, עולה כי הגדיר את השיחה ביום 22.7.13 כשיחת שימוע. בית הדין ציין כי הוא ער לעדותו של מר תומר עזריה, אחראי משמרת במבקשת במועד הרלוונטי לתביעה, שלפיה המשיבה סיפרה למלצריות אחרות במספר הזדמנויות שנוכח שיחות עם מר שפיגל היא עוזבת את בית הקפה. עם זאת, מצא בית הדין כי בתצהירו של מר עזריה לא צוין מועד שבו נערכו השיחות עם המלצריות וכן לא הוגש תצהיר של המלצריות. כמו כן, המשיבה המשיכה לעבוד לאחר השיחות הנטענות.

   ג.בית הדין שוכנע שלא עלה בידי המבקשת לסתור את החזקה הקבוע בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963, לפיה פיטורי המשיבה לפני שנת עבודה ראשונה נעשו בכוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, וזאת מטעמים אלה: ראשית, גרסת המבקשת שלא התקבלה הייתה כי המשיבה התפטרה. שנית, ביקורת לקוחות סמויים עליה ביססה המבקשת את טענת פיטורים עקב אי שביעות רצון נערכה ביום 17.4.2013, שלושה חודשים לפני הפיטורים.

   ד.למשיבה לא ניתן זמן להתכונן לקראת שיחת שימוע שנערכה ביום 22.7.13, שכן היא הוזמנה לשיחה בו ביום, בשעה 14:38, וכבר בשעה 15:52 שלה מר שפיגל מסרון למנהלים שבו הוא הודיע כי פיטר את המשיבה לאלתר. עוד נקבע כי לא נערך פרוטוקול לשימוע, לא נשלח למשיבה מכתב הזמנה לשימוע כדין, לא ניתנה למשיבה אפשרות אמיתית להתכונן לשיחה, ומכל מקום לא צוינה העובדה שמדובר בשיחת שימוע וכי פיטוריה עומדים על הפרק.