שלמה ניסן נ' בר-בורגר בע"מ

השופטת נטע רות

האם יש מקום להתערב במסקנותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בנוגע לנסיבות סיום העסקתו של המערער ואם כן מאילו טעמים - אלה הן השאלות המרכזיות שבהן אנו נדרשים להכריע בהליך זה.

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תיק ס"ע 43613-01-11; השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור גב' אירית אינהורן-נחמני ומר יצחק יארניצקי אליאב), אשר דחה את תביעת המערער לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים בחוסר תום לב וללא שימוע. זאת, לאחר שהעדיף את גרסת המשיבה שלפיה המערער התפטר מעבודתו ולא פוטר כפי טענתו.

    

2. המערער החל את עבודתו במסעדה שמפעילה המשיבה בהרצליה כעובד כללי ביום 1.3.2008. החל מחודש יולי 2009 ואילך, שימש המערער כמנהל המטבח במסעדה.

    

3. במהלך חודש יוני 2010, אושרה למערער חופשה בת 8 ימים לצורך נסיעה לחו"ל, החל מיום 28.6.10 ועד ליום 5.7.10 (כולל). טרם יציאתו של המערער לחו"ל שילמה לו המשיבה סך של 2,000 ₪, כסיוע ברכישת כרטיס טיסה ובנוסף הלוותה לו סכום של 3,000 ₪.

    

4. אין חולק על כך שהמערער לא שב לארץ ומכאן גם לעבודה במסעדה ביום 6.7.10. לגרסת המערער, בשל עיכוב בטיסה, הוא שב לארץ רק ביום 9.7.10, ובמועד זה אף התייצב במסעדה על מנת לטפל בסידורי העבודה ולבצע הזמנות דחופות עבור המטבח. המשיבה טענה מנגד כי המערער לא עדכן איש מן הממונים עליו במועד חזרתו לעבודה וכי הוא התייצב במסעדה, באיחור של חמישה ימים, רק ביום 11.7.10.

    

5. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נגע להשתלשלות האירועים שהייתה ביום 11.7.10, מועד שבו התייצב המערער על מנת לבצע את עבודתו השוטפת כמנהל המטבח: בעוד שלגרסת המערער, באותו מועד הוא פוטר על ידי בעליה של המשיבה, מר איתן טרבלסי (להלן - איתן), אשר "סילק" אותו לדבריו מן העבודה "לאלתר", לעיני עובדים אחרים ולאחר דין ודברים רגוז בקשר למועד חזרתו לעבודה ולמצבת כוח האדם במטבח, הרי שלטענת המשיבה - המערער נטש את העבודה מרצונו. זאת, לאחר חילופי דברים, שהיו בינו לבין איתן ומאחר וההוראות שנתן לו איתן, בנוגע למצבת כוח האדם הדרושה במטבח, לא היו לרוחו.