ע"ע 12056-04-15,ע"ע 5102-04-15

השופטת נטע רות

האם יש לבטל את הליך המכרז לקליטת עובדים בשל ניגוד עניינים שמקורו במניע פוליטי של אחד מחברי ועדת הבחינה ולהורות על ביטול המינוי של המועמד היחיד שהתחרה על המשרה במסגרת מכרז זה – או שמא די בביטול החלטתה של ועדת הבחינה, כך ששאלת הכשירות של אותו מועמד יחיד תיבחן בשנית על ידי ועדה בהרכב אחר - זוהי השאלה המרכזית שבה נדרשים אנו להכריע.

ההכרעה מצריכה התייחסות למספר שאלות משנה הקשורות לסוגיית המינויים הפוליטיים ובכלל אלה: מהם אפיוניו של המינוי הפוליטי הפסול וכיצד יש להוכיחם; מהם השיקולים והטעמים שיש להביא בחשבון לצורך ברירת הסעד הראוי במקרה שבו הוכח קיומו של מניע פוליטי פסול של אחד או יותר מחברי ועדת הבחינה; האם יש להתחשב לצורך כך במידה שבה השפיע מניע זה על החלטת הוועדה כולה, בסוג המכרז שבו מדובר, בסוג הרשות שערכה אותו או בעובדה שהעובד שזכה בתפקיד התמודד כמועמד יחיד במכרז.

רקע עובדתי ותיאור השתלשלות ההליכים המשפטיים

1.לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ס"ע 34662-12-11; השופט חיים ארמון) אשר קבע כי המערער (בתיק ע"ע 5102-04-15; להלן – בן שימול) התקבל, שלא כדין, לתפקיד מזכיר בלשכתו של ראש המועצה המקומית חצור (המערער 2 בתיק ע"ע 12056-04-15; להלן – ראש המועצה או סויסה והמערערת 1 באותו תיק להלן - המועצה) וכי יש לבטל בהתאם את החלטתה של ועדת הבחינה מיום 20.1.11 ולהפסיק את עבודתו של בן שימול במועצה.

2.בית הדין האזורי ביסס את הכרעתו כאמור על שני טעמים עיקריים, הכרוכים זה בזה: האחד - והעיקרי שבהם - היה נעוץ בזיקה הפוליטית ההדוקה שמצא בין ראש המועצה לבין בן שימול ומכאן, בפגם שמצא בעצם החברות של ראש המועצה בוועדת הבחינה שהחליטה על מינויו של בן שימול לתפקיד מזכיר (להלן – התפקיד) וכן, בניסיונם של ראש המועצה ושל בן שימול להצניע זיקה זו ולהסתירה מיתר החברים בוועדת הבחינה; השני – היה נעוץ בכך שוועדת הבחינה לא פעלה בהתאם למתחייב מחוות הדעת של היועץ המשפטי של המועצה, שהורה לה לדרוש מבן שימול הסברים מניחים את הדעת, בנוגע לאישור לימודים כוזב שאותו הציג בהליכי מכרז קודמים.

3.על רקע האמור, נפרט את התשתית העובדתית, כפי שהיא מתוארת בפסק דינו של בית הדין האזורי וכעולה מחומר הראיות שהוצג בפניו. תשתית הנוגעת גם להליכי מכרז קודמים שבהם נטל בן שימול חלק, ככל שהדבר רלוונטי להכרעה בערעורים שלפנינו.

4.מר סויסה נבחר לתפקידו כראש המועצה בעקבות מערכת הבחירות שהתקיימה בשלהי שנת 2008. במסגרת בחירות אלה, התחרה סויסה על התפקיד מול אחיו של המשיב (בשני הערעורים מר כמיסה להלן - כמיסה), מי שיזם את ההליך בבית הדין האזורי כ"עותר ציבורי" וכן הליכים קודמים שנגעו אף הם למינוי בן שימול (פעמיים) לתפקיד מזכיר במועצה.

5.מן הראיות עולה, כי בן שימול היה מעורב במערכת הבחירות של 2008 כחבר פעיל במפלגה בשם "צדק חברתי", אשר תמכה בבחירתו של סויסה לראשות המועצה. כן עולה כי כמיסה היה אף הוא מעורב במערכת בחירות זו ופעל בה למען בחירתו של אחיו לראשות המועצה, כאשר לדבריו פעילות זו הייתה כרוכה בעימותים מסוגים שונים בינו לבין בן שימול (ר' עדות כמיסה, עמ' 23 לפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי ש' 24-30; עמ' 24 ש' 1-13, עדות סויסה עמ' 38 ש' 12, 13-14 וכן, 17-18 שם; מוצג מע/11 לתיק המוצגים של בן שימול בערעור; להלן –מע/11).

6.מספר חודשים לאחר בחירתו של סויסה לראשות המועצה, אישר משרד הפנים את הנחיצות באיושה של משרת מזכיר בלשכתו ובעקבות כך פרסמה המועצה מכרז פנימי ופומבי כאחד לתפקיד "מזכיר בכיר". אלא שבעקבות עתירה מנהלית, שהוגשה על ידי כמיסה (עת"מ 20/10), שבמסגרתה השיג כמיסה על תקינותו של הליך המכרז, בוטל ההליך והעתירה נמחקה.

7.לאחר הדברים הללו, ביום 21.3.10, ניתן על ידי משרד הפנים אישור נוסף על נחיצות משרה לתפקיד "מזכיר/ה בלשכת ראש המועצה" שהוגבל לשנה אחת. בעקבות כך, פרסמה המועצה הודעה על מכרז פנימי אולם, בהעדר מועמדים פורסמה הודעה על מכרז פומבי לתפקיד (להלן – המכרז הראשון).