ע"ע 10736-12-13 ארגון העובדים "מען - עמותה לסיוע עובדים" נ' מדנאבה ואח'

הנשיא יגאל פליטמן

1. לפנינו בקשת ארגון העובדים "מען - עמותה לסיוע לעובדים" להצטרף "כעותר ציבורי ו/או כידיד בית המשפט" להליך.

    

   הרקע לבקשה

2. המערערים, תושבים פלשתינאים הועסקו במשיבה, תאגיד ישראלי - ימית טיפול וסינון במים בע"מ (להלן - המשיבה). מפעלה של המשיבה, ממוקם באזור התעשייה ניצני שלום (להלן - ניצני שלום) מחוץ לשטחה הטריטוריאלי של מדינת ישראל, ומועסקים בו כ - 100 עובדים, מתוכם שלושה עובדים ישראלים.

3. השאלה המרכזית שעמדה לפתחה של הערכאה הדיונית הייתה האם יש להחיל על המערערים, במסגרת מערכת יחסי העבודה עם המשיבה, את הדין הישראלי או הדין הירדני.

4. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי (תע"א 2106/10; תע"א 3675/10; תע"א 524-05-10; ס"ע 24501-05-10 מגאהד פוזי חרישי מדנאבה ואח' - ימית סינון וטיפול במים בע"מ; השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור גב' נילי מאיר ומר יואל שפרלינג, ניתן ביום 3.11.13; להלן - פסק הדין) את תביעת המערערים. בית הדין האזורי קבע כי ניצני שלום אינו כלול בתחומי המועצות האזוריות או המקומיות הישראליות ועל כן צווי המועצות והתקנון אשר הוציא מפקד האזור אינם חלים עליו. אלא הדין החל בשטחי יהודה ושומרון מבחינת המשפט הבינלאומי, היינו הדין הירדני וצווים שהוציא מפקד האזור, מכוח סמכותו על פי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי ומכוח המשפט המנהלי הישראלי. בית הדין האזורי הדגיש כי ניצני שלום איננה יישוב ישראלי או מובלעת ישראלית, אלא אזור תעשיה המעסיק בעיקר עובדים פלשתינאים, אשר נועד לקדם שיתוף פעולה כלכלי בין ישראלים ופלשתינאים. לשיפוט ולמנהל של מדינת ישראל אין תחולה בשטחים אלו. במקרה זה, נקבע כי, לא הובאה ראיה לכך שמועסקים לצד העובדים הפלשתינאים גם עובדים ישראלים באופן המפלה את העובדים הפלשתינאים לעומת העובדים הישראלים. שלושת הישראלים המועסקים במפעל אינם מועסקים בתפקידי המערערים.

5. לאור האמור נפסק כי, על פי הזיקה הטריטוריאלית, הדין הירדני הוא הדין החל על הצדדים. נקבע כי ההסכם בין הצדדים, הכתוב בשפה הערבית, אשר אושר על ידי ועד עובדי המשיבה, מחיל את הדין הירדני על תנאי העסקתם של העובדים, וכי אי חתימתם של המערערים על הסכם ההעסקה אינו מהווה עדות לאי הסכמה על החלת הדין הירדני. עוד נפסק כי מבחן מירב הזיקות מביא לכלל מסקנה כי הדין החל על המערערים הינו הדין הירדני. על פסק הדין ביקשו המערערים לערער, בבקשתם לבית הדין, מיום 4.12.13.

    

   טענות המבקש והצדדים להליך

6. ביום 4.12.14 הגיש ארגון העובדים "מען - עמותה לסיוע עובדים" (להלן - ארגון מען או המבקש) "בקשה להצטרף להליך כעותר ציבורי ו/או כידיד בית המשפט (Amicus Curia)". ארגון מען טען כי השאלה העקרונית המתעוררת בערעור הינה בעלת משמעות מעשית, הרלוונטית לכלל העובדים הפלשתינאים המועסקים על ידי אזרחים ישראלים באזור שהוא בשטחי C, שאינו מוגדר כיישוב, כפי הגדרתו בצו מס' 967 בדבר העסקת עובדים במקומות מסוימים (להלן - צו האלוף). הכרעה בעניין זכויות המערערים, שהם זכויות מתחום המשפט המגן נוגעת לתקנת הציבור ומעוררת שאלות בעלות אופי ערכי וציבורי. ארגון מען גרס כי חלק נרחב מפעילותו הוא באיגוד עובדים פלשתינאים המועסקים על ידי אזרחים ישראלים בישראל, בירושלים המזרחית וביהודה ושומרון, בטיפול בפניות פרטניות של עובדים תושבי הרשות הפלשתינאית וכי הארגון אף ליווה את המערערים בתהליך הגשת הערעור. נטען כי ארגון מען רכש מומחיות בתחום העסקת עובדים פלשתינאים באזור יהודה ושומרון.