ע' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.האם מוסמך בית המשפט של פשיטת רגל לפסול הצבעת נושה המתנגד להצעת הסדר נושים שמציע חייב לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת רגל התש"ם – 1980 (להלן : "הפקודה") לפיה יקבלו הנושים מלוא סכום תביעות החוב; לחלופין, האם ניתן לכפות על הנושים הסכמה להצעת הסדר כאמור. אלה השאלות העומדות להכרעתי.

ההליכים עד כה:

2.כנגד החייב – גרוש, יליד שנת 1975 ואב ל-4 קטינים, ניתן צו כינוס ביום 5.5.14, ובגדרו הושת על החייב צו תשלומים בסך 400 ₪ לחודש. החייב הצהיר על חובות בסך 580,340 ₪ ל-11 נושים, אולם סכום תביעות החוב שהוגשו, נבדקו ואושרו עמד על 63,542 ₪ בלבד, והוא מורכב משתי תביעות חוב: הראשונה ע"ס 14,966 ₪ בגין מזונות ילדי החייב – שעליו לשלם לנושה- גרושתו הגב' ג.ש. (להלן : "הנושה"); והאחרת - תביעת חוב שהגיש בנק לאומי לישראל (להלן: "בל"ל) ע"ס 48,576.

3.במהלך ניהול ההליך הוגשה בקשה להקצבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה, אשר הוכרעה, ונקבע כי על החייב לשלם לנושה סך 3,200 ₪ מידי חודש מתוך הכנסותיו בגין מזונות ילדיו. החייב עמד בתשלום זה, כמו גם בצו התשלומים.

4.במעמד הדיון ביום 12.9.16 שהתקיים בנוכחות הנושה, הודיע המנהל המיוחד כי התגבש הסדר לפיו ישלם החייב לשני נושיו מלוא החובות (100% דיבידנד) בתוספת הוצאות ההליך, ועפ"י החלטה שניתנה באותו מעמד נקבע, כי ככל שיגייס החייב את הסכום הדרוש לכך תוך 90 יום –ייקבע דיון לאישור הסדר נושים, וככל שלא יעלה בידו לגייס את מלוא הסכום – יקבל החייב הפטר המותנה בכך שישלם את מלוא חובותיו בתשלומים בני 1,000 ₪ במשך 60 חודשים, והיתרה – בסוף התקופה.

5.לאחר הדיון הנ"ל, הגישה הנושה בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל. בשל חשיבות הטענות לענייננו, אביא אותן בקצרה. הנושה טוענת כי החייב ובת זוגו פתחו בהליך קליטה בקיבוץ צבעון. הנושה צירפה את הסכם ההצטרפות ואת תנאי הקבלה לקיבוץ המתפרסמים ברשת האינטרנט, ועל פיהם על המבקשים להיקלט בקיבוץ להיות בעלי הון עצמי של 250,000 ₪ לשם בניית בית בקיבוץ, וכן לשלם תשלומים שונים בגובה כ- 6,200 ₪ לקיבוץ בשל הליכי המיון והקליטה, ועוד כ- 20,000 ₪ לאחר שנת הקליטה ו- 160,000 ₪ למנהל מקרקעי ישראל עבור פיתוח הקרקע. לאור האמור לעיל, הנושה ביקשה כי תתנהל חקירה באשר ליכולתו הכלכלית של החייב. עוד טוענת הנושה כי גילתה תמונה עדכנית (תמונת הפרופיל של החייב ביישומון "ווטסאפ") בה נראה החייב עם בנו מזוגתו הנוכחית, כאשר ברקע טנדר "טויוטה" עליו הצהיר החייב בחקירתו כי הוא מושבת בשל תאונה, ואף הציג מסמכים על כך. הנושה ציינה כי הלוואה שלקח החייב לשם רכישת הרכב היא מקור חובו לבנק לאומי (הנושה הנוסף שהגיש תביעת חוב).

6.עוד טענה הנושה, כי למרות שהחייב מציע לשלם לה את מלוא חוב המזונות הקודם לצו הכינוס, ולמרות שהחייב עומד בצו הקצבת המזונות, חוששת היא שלאחר אישור הסדר הנושים או קבלת ההפטר וסיום ההליך כאן, יוותר חוב הנובע מן ההפרש בין סכום ההקצבה לבין סכום המזונות שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה (הפרש העומד ע"ס 108,000 ₪), והחייב ינסה להגיש בקשה דומה בלשכת ההוצאה לפועל והיא לא תזכה לקבל את מלוא סכום המזונות שנפסק לה בבית המשפט לענייני משפחה.

7.הוסיפה הנושה, כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך ניהול ההליך, כאשר הוא מסתיר פרטים מעיני בעלי התפקיד, ולא מדווח באופן מלא על הכנסותיו והוצאותיו (כאמור בדו"ח המסכם מיום 30.8.16), ואף הסתיר את היותו פושט רגל בהליך הקליטה בקיבוץ ואת הרכב "המושבת", ועל כן יש לבטל את ההליך.

8.החייב טען בתגובתו כי פעל להפקדת הסך הנדרש על פי החלטת בית המשפט מיום 12.9.16, כאשר הפקיד בשתי פעימות שוות סך כולל של 47,258 ₪ וכן העמיד לטובת קופת הכינוס את כספי הפיצויים הצבורים לזכותו ב"מגדל" ולפיכך ביקש לאשר את הסדר הנושים הפורע את מלוא חובותיו כלפי שני הנושים. החייב טען כי חובותיו נוצרו בתום לב, וכי פעל בתום לב במהלך ההליך ושילם את צו התשלומים שהוטל עליו כנדרש, ועל כן יש להפטירו מחובותיו.

9.באשר לטענות הנושה ומניעיה, טען החייב כי על אף שהציע הסדר לפיו ישלם הוא את מלוא חובותיו, מסרבת הנושה לאשר את ההסדר - ממניעים נקמניים, השזורים לאורך התנהלות הנושה במשך השנים, החל מהרגע שגילתה כי לחייב בת זוג אחרת. החייב פירט מספר פעולות המהוות לטענתו פעולות נקמניות שביצעה הנושה, וביניהן: שליחת פרוטוקול מתיק ההוצל"פ למזכירות קיבוץ צבעון, שליחת מכתב בדוא"ל למזכירות הקיבוץ ובו דיבה על החייב, והוצאת צווי מאסר רבים לחייב . באשר לרכב המוזכר בבקשה, טוען החייב כי מדובר בטנדר מודל 94' שקיבל מאביו על מנת שיוכל להתפרנס, שעבר תאונה קשה ושוקם. החייב טוען כי על בית המשפט לבחון את תום הלב בעת יצירת החובות ובמהלך ניהול ההליך, ומשהחייב עמד בחובת תום הלב – הרי שיש ליתן לו הפטר, שעה שהציע הסדר המסלק את מלוא חובותיו לנושים.