ע. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, לפי סע' 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

הבקשה נוגעת לתביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבה וזאת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות תאונת דרכים, שאירעה ביום 17.9.08 (להלן: "התאונה").

2.התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית מהדרג הראשון התכנסה ביום 27.3.09 וקבעה כי למבקשת לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה.

בהמשך התכנסו ועדות רפואיות נוספות, כשהאחרונה ביניהן הייתה הועדה הרפואית לעררים מיום 15.4.12 (להלן: "הועדה") אשר קבעה למבקשת נכות צמיתה בשיעור של 10%, מיום 22.10.10, לפי תקנה 35(1)ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") וזאת בגין הגבלה קלה בתנועות כתף שמאל.

הועדה הוסיפה וקבעה כי מבחינה נוירולוגית לא נמצא נזק עצבי בכתף השמאלית, ובבדיקות EMG אין סימוכין לפגיעה עצבית באחד מעצבי הזרוע השמאלית, כך שלא קיימת נכות נוירולוגית.

3.בגין קביעות הועדה הנ"ל הוגשה בקשה קודמת להבאת ראיות לסתור את קביעות הועדה בתחום האורתופדי ובתחום הנוירולוגי.

בעקבות הבקשה מונו שני מומחים, בתחום האורתופדי והנוירולוגי.

4.שני המומחים בדקו את המבקשת והגישו את חוות דעתם.

ד"ר דניאל משה, מומחה בתחום האורתופדי קבע בחוות דעתו מיום 17.12.14 כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי וזאת לפי מחצית מתקנה 37(5)(א) לתקנות.

ד"ר מחאג'נה עאיד, מומחה בתחום הנוירולוגי, קבע בחוות דעתו מיום 7.10.14 כי לא נותר אצל המבקשת כל נזק עצבי ביד שמאל. ובחוות דעתו המשלימה מיום 8.5.15, הוסיף וקבע כי לאחר שעיין מחדש בבדיקות קודמות ובדיקות עדכניות, לרבות בדיקת EMG מיום 10.2.2015, אין כל החמרה במצבה הנוירולוגי של המבקשת.

5.כאן המקום לציין, כי המומחה בתחום האורתופדי נחקר על ממצאיו בישיבת ההוכחות ביום 9.11.2016. לגבי חקירת המומחה בתחום הנוירולוגי, המבקשת וויתרה על חקירתו.