ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, יליד שנת 1979, בזמנים הרלוונטיים לתביעה עבד כמאמן כדורסל בקבוצת "xxx", הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה ולהכרה באוטם שריר הלב מיום 26.9.18, כתאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

במכתבו מיום 16.9.19, דחה הנתבע את התביעה מהנימוק שעל פי המסמכים לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה, ואשר הביא לאוטם. עוד ציין הנתבע במכתבו, בין היתר, כי האוטם התפתח בשל מחלה טבעית.

כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

2.במסגרת כתב התביעה, תיאר התובע את האירוע אשר לטענתו הביא להתרחשות האוטם, כדלקמן:

"התובע יטען כי ביום 26.09.2018 בערך בשעה 13:00 במהלך עבודתו ותוך כדי משחק אימון שנערך בxx, התעורר עימות חריג בינו לבין מנהל מועדון קבוצת הכדורסל היריבה על רקע עניין כספי שקדם לו, כאשר בסיום המשחק ביקש מנהל הקבוצה היריבה ללחוץ את ידו של התובע והאחרון לא הסכים בשל הסכסוך בניהם (כל התיאור שלעיל יוגדר כ"אירוע חריג").

התובע יטען כי לאחר התקרית ניגש אליו המנהל המקצועי של הקבוצה היריבה וביקש לדעת מדוע לא לחץ התובע חזרה את ידו של מנהל הקבוצה ומכאן התובע נאלץ לספר למנהל המקצועי את נסיבות הסכסוך בינו לבין מנהל הקבוצה מה שגרם לו להתעצבן מאוד (להלן: "האירוע הנטען").

התובע הוסיף וציין בתביעתו, כי "לאחר האירוע החריג החל להרגיש כאבים ולחצים בחזה. התובע יטען כי החל בנסיעה לכיוון ביתו במחשבה שהכאבים יפחתו אך משהגיע לביתו והכאבים המשיכו להיות עזים הוא הבין שהוא לוקה בהתקף לב והזמין אמבולנס אשר פינה אותו לבית החולים "העמק" בxxx.

התובע יטען כי בבית החולים אובחן כסובל מאוטם שריר הלב ושם הורו לו על המשך מנוחה בביתו".

התובע חזר על עיקר האמור, בשינויים קלים, גם בתצהירו.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה בו חזר על האמור במכתב הדחיה.