ע.א.ג. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.המערער הינו חבר בכיתת כוננות בישוב יערה, ורשום כחבר כיתת כוננות על פי הפקודות והנהלים של הצבא.

2.ביום 20.7.2012 בוצע תרגיל אוגדתי של ישוב יערה, במסגרתו הוקפצה כיתת הכוננות של הישוב וביניהם המערער, לשם תרגול משותף עם כוחות צה"ל. בסיום התרגיל, בדרכו חזרה לביתו, נפצע המערער ברגלו ופנה לבית החולים, שם אובחן כסובל משבר בברכו השמאלית (הנסיבות הנ"ל תיקראנה להלן "האירוע").

3.בעקבות האירוע נערך דו"ח פציעה מטעם משרד הביטחון אשר הכיר במערער כנפגע במסגרת התרגיל.

4.המערער פנה אל המשיב בתביעה להכרת זכות (נכה) בעקבות האירוע. ביום 16.1.13 דחה המשיב את התביעה בנימוק כי המערער "לא נפגע תוך ועקב פעילות מבצעית של לחימה, ולפיכך אינו "נפגע כיתת כוננות" בהתאם להגדרה המזכה בהכרה לפנים משורת הדין".

5.המערער לא השלים עם קביעה זו, והגיש את הערעור המונח בפנינו.

6.הערעור נידון תחילה בפני הרכב בראשות כב' השופט פרידמן. ביום 14.6.15 הוסכם על תיחום גדר המחלוקת לשאלה "האם בהנחה שנכונה גרסת המערער וכי נותרה פגימה רפואית כתוצאה מפגיעתו שתיאר, זכאי הוא לתגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מכוח ס' 4 לחוק נפגעי פעולות איבה, וס' 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)".

7.לאחר הגשת סיכומי הצדדים, הועבר התיק בפני הוועדה בהרכבה החדש למתן פסק דין.

8.המסגרת הנורמטיבית