ע"נ 50927-12-12 ב. ע. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

בשנת 2010 הגיש המערער לקצין התגמולים בקשה להכרה בנכות נפשית, עקב תסמונת פוסט-טראומתית (PTSD) שנגרמה לו, לטענתו, עקב חשיפה לאירועים קשים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, בהם השתתף כחייל מילואים. על דחיית בקשתו על-ידי קצין התגמולים נסב פסק הדין בערעור זה.

הבקשה, ההחלטה והערעור

1.המערער, יליד 1946, אשר גויס בפרופיל 97 ושירת שירות צבאי סדיר בשנים 1963 - 1966 ולאחר מכן שירת במילואים, הגיש למשיב ביום 20.10.2010 בקשה להכרת זכות (מחלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים או החוק), בגין תסמונת פוסט טראומתית - PTSD. בבקשה נכתב:

"מלחמת ששת הימים ב-1967, ערערה, חצינו את הגבול והתחילו להרג מסביבי אנשים גופות בכל מקום הסתערנו עליהם והיו הרוגים ברחובות נשים ילדים בכל מקום משם עלינו לרמה ירו עלינו והחברים שלי נשרפו בזחלמים וראיתי זוועות של חיילים שלנו שנהרגו מילחמת 1973 כיפור התחילו שחצינו את התעלה הגענו לעתקיה בלילה עצרנו ליד הנמל וכשהתיישבנו גילינו שאנחנו מוקפים גופות רקובים ועמדות מצרים מלאות גופות".

לבקשה צורף מכתבו מיום 7.6.2010 של הפסיכיאטר ד"ר משה אבנון, אשר ציין כי לפני 11 שנים החל המערער לסבול מפלאשבקים מזיכרונות ממלחמות בהן השתתף ומאז אינו עובד, וכי הינו סובל ממקרה קשה של PTSD.

2.המשיב הפנה את המערער אל הפסיכיאטר ד"ר אהוד רוזיצקי, אשר בחוות דעתו מיום 12.11.2012 (להלן: חוות דעת רוזיצקי 1) קבע כי המערער אינו סובל מ-PTSD הקשור לשירות המילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. על בסיס חוות דעת זו ניתנה ביום 26.11.2012 החלטת המשיב, שקבע כי הגיע למסקנה שאין עדות שהמערער לקה ב-PTSD עקב תנאי שירותו במילואים, וכי אין קשר בין מצבו הנפשי לבין שירותו.

על החלטה זו הוגש ביום 25.12.2012 הערעור שבפנינו.

3.לכתב הערעור המתוקן צורפו תצהירו מיום 23.6.2013 של המערער וחוות דעת מיום 18.11.2012 של ד"ר אבנון (להלן: חוות דעת אבנון), בה נקבע כי הוא סובל מ-PTSD כרוני, שמחמיר עם השנים, כתוצאה מחוויותיו במלחמות.

4.בכתב התשובה טען המשיב כי מצבו הרפואי של המערער קשור לאירועי חיים קשים, שאינם קשורים לשירותו הצבאי. לכתב התשובה צורפה חוות דעת משלימה מיום 18.5.2014 של ד"ר רוזיצקי (להלן: חוות דעת רוזיצקי 2), שכללה התייחסות לחוות דעת אבנון.