ע"נ 46862-04-14 ס' נ' תגמולים

זוהי בקשה מטעם המשיב, הוא המבקש בבקשה כאן, למחוק על הסף את ערעור המערער בשל האיחור בהגשת הערעור.

בנימוקי הבקשה נטען כי החלטת המשיב מיום 20.1.2014 נשוא הערעור נשלחה למערער בדואר רשום ביום 21.1.2014 ונמסרה לו ביום 22.1.2014.צויין בהחלטה כי למערער פרק זמן של 30 יום לערער על ההחלטה. המערער הגיש את הערעור למעלה מחודשיים לאחר מתן וקבלת ההחלטה.

יש לציין כי ב"כ המערער הגיש יחד עם כתב הערעור בקשה להארכת מועד תוך שהוא מציין כי סיבת אי הגשת הערעור במועד נובעת מתקלה במשרדו, מאחר והתיק השתרבב בתוך תיק אחר.

בתגובה לבקשה מציין ב"כ המערער כי המדובר באיחור קל וכי חוק הנכים הוא חוק סוציאלי שמטרתו להגן על אנשי כוחות הביטחון ועל כן מן הראוי לבחון את זכאות המערער לגופו של עניין ולא לדחותו מטעם פרוצדוראלי.

ב"כ המערער טענה בפנינו כי על המשיב היה להציג אישור מסירה, כתנאי להוכחה בכל הנוגע למועד קבלת דבר הדואר על ידי המערער. בנוסף היא טענה כי היה מקום להעביר את ההחלטה נשוא הערעור גם לב"כ המערער, מאחר והמערער היה אז מיוצג. איננו סבורים כך. משהודתה ב"כ המערער כי המערער קיבל את דבר הדואר ביום 23.1.2014 (יום לאחר המועד הנטען על ידי המשיב), אין לנו צורך להכריע בשאלה זו. בנוסף, משהומצאה ההחלטה למערער וצוין בה כי המועד לערעור מוגבל בזמן, אין לו אלא לבוא בטענה לעצמו אם לא העביר מיד את ההחלטה לבא כוחו.

סעיף 33 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט – 1959 [נוסח משולב] קובע כדלקמן:

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין-תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת-ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

מדובר בהוראת חוק קוגנטית הקובעת מפורשות כי ניתן לערער על החלטת קצין התגמולים בתקופה של 30 יום מיום קבלת ההחלטה נשוא הערעור ולוועדת הערעורים מסורה הסמכות להאריך המועד להגשת הערעור ב- 30 יום נוספים ותו לא.

ראו לעניין זה ע"א (ירושלים) 129/85 קצין התגמולים נ. שביט (פורסם במאגרים).

זהו סעיף החוק הפותח את שערי וועדת הערעורים לפני מי שמבקש לערער על החלטת המשיב.