ע"נ 37860-11-12 אלחנן נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

הנכים חל עליו אז אין צורך בראיות ונהיה מוכנים היום לטעון על כך. לכן אני מבקש שחברי יודיע האם הוא מסכים שהמערער לא היה חייל.

ב"כ המערער- יש מס' חוקים שמכניסים אותו להיות חייל, למרות שזה לא כך אולי לפי חוק הנכים. המקרה הוא לא שחור ולבן אלא אפור. מחלת PTSD היא מתרחשת גם כשהחייל לא יודע עליה. כנראה שהיא החלה בשירותו הצבאי. הגשתי תצהיר של מפקדו הישיר –אל"מ מרדכי שאמר שהחייל היה תחת אש, יש את התצהיר של הנכה עצמו שמציין שבאירוע תחת אש בכביש 55 הוא הראשון שהגיע לאשה בהריון בחודש התשיעי שמתה בזרועותיו. צורפה חוו"ד של פרופ' פנינג על היותו תחת אש- וזה גרם לחבלה בזמן שירותו. לכן, קצין התגמולים צריך לפתוח לו את הדלת. קצין התגמולים לא רצה לדון בעניין בגלל פס"ד קייזר ודחה את טענותיו בטענת התיישנות ובחירה במל"ל ושהוא לא היה חייל כשפרצה המחלה. לגבי ההתיישנות-בג"צ 3410/07 השופט אלון אני מצטט "אם ההשתהות לא נובעת ממחדלי התובע תוך בדיקה שלא לפגוע באינטרסים של הנתבע....."(מקריא). יש רשימת פס"ד. במחלת נפש אנו טוענים שהחלה בזמן השירות הצבאי וללא הפסקה הוא נכנס לשירות במשרד הביטחון וזה המשך שירותו הצבאי ולא משנה מי משלם את שכרו, בזמן שהיה בעמדה מול אוייב היתה לו התפרצות נפשית ומאחר ולא יכולים לקבוע איך PTSD פורץ, סביר שהוא התפרץ תחת ההגדרה של סכיזופרניה. אם יש לו בעיה נפשית שהחלה בזמן השירות הצבאי ואם יש ספקות לגבי השירות במשהב"ט אם הוא צבאי או לא, זה התפרץ בהר חמד.

לגבי המל"ל- הראנו בתצהיר של החבר שליווה אותו 3 שנים, מהר חמד הוא נלקח לבית ההורים והוא הסתגר שם שנתיים וחצי או 3. יש תצהיר של החבר.הוא ראה אותו ואת השוני שחל בו והוא המשיך לבקר אותו בבית ההורים.אין פה בחירה במל"ל. מי שעשה את התביעה הוא אביו של הנכה שמטופל ב-12 ילדים. בשירות הצבאי הוא הוכר כחייל בודד כי הפסיק להיות דתי, והאב הזה קיבל את הבן. צירפתי מסמכים שהאב עצמו נפגע בשבץ מוחי ובקושי טיפל בעצמו. לא היתה לו סביבה תומכת. לכן הבחירה במל"ל לא מודעת ולא רצונית ולא צריך להתייחס אליה. לעניין המהותי צירפתי תצהירים גם של הקצין ומכתבי המלצה שהעידו על תפקוד החייל ומקצועיותו בזמן השירות הצבאי וגם בתקופת שירותו במבצר. זה היה המשך ישיר של השירות הביטחוני. יש הצעת חוק בעקבות וועדת גורן. היחידים שנשארים בפנים זה מבצר ושומרים ורבש"צים שנפגעו מאירוע חבלני. לאחרונה היה מקרה של מי שהתיז לעצמו רסס והוכר כחייל. אם היה חייל בשירות הצבאי וזה התפתח למחלת הסכיזופרניה, הוא נכנס למסגרת החוק. לכן, המשיב חייב לפתוח את הדלת ולבחון אם הוא נכנס למסגרת ההכרה בחוק הנכים. הוא הקדיש את חייו לשירות ביטחוני. יש חוק של מל"ל שדן בנפגעי פעולות איבה. בסע' 17 נקבע שאפשר עקרונית לגרור את התביעה ולקבעה כנכה צה"ל. סכיזופרניה היא פעולת איבה שכן אין הוא יכול לתבוע. המדינה לא משאירה את מי שמשרת כפצוע בשטח. הוא שירת את המדינה והיה בשירות והמדינה לא מאפשרת לו לתבוע בחוק אחר ולכן הוא זכאי להכלל בחוק הנכים.

ב"כ המשיב-אני מבין מחברי שלגבי "מבצר" הטענה היא שזה נגרם בצבא או שזה הוחמר כשהיה בפרוייקט מבצר. לכן הוא במעמד של חייל צה"ל כמשמעותו בחוק הנכים. לכן חוק הנכים חל עליו לפי חברי. חברי התייחס להתיישנות ולעניין הבחירה בזכויות, והוא התייחס לשאלה האם הבחירה שחו הייתה בחירה כדין. יש פה שאלות עובדתיות שלגביהן יש להביא ראיות.אני מבקש להביא תצהירים ואיות.

ב"כ המערער- אני מסתפק בראיות שהגשתי עד כה ושומר על זכותי להגיב על ראיות מפתיעות שיגיש חברי.אני אשקול אופציה שהמערער ייבדק ללא צורך בהחלטה נוספת. בנוסף, ייתכן ואביא מומחה מטעמי שיעיד שהמערער כן היה מסוגל לבחור בין המל"ל לבין הצבא .אני אודיע על כך אם המערער ייבדק ע"י רופא מטעמנו לוועדה ולחברי. לעניין זה אודיע עמדתי עד 1.12.16

אם המשיב יחליט שהמערער ייבדק ע"י רופא מטעמו עליו להודיע על כך עד 1.12.16

המשיב רשאי להגיש תצהירי עדות ראשית לרבות תעודות עובדי ציבור 1.2.17.

המערער יהיה רשאי להביא עדויות הזמה לראיות המערער אם יבקש זאת ואם יקבל רשות לכך. במקרה ויותר לו הדבר עליו להגיש תצהירי הזמה 15.3.17.

לעניין הדיון בעקבות קדם המשפט ימונו שני חברי וועדה נוספים: הנני ממנה בזה את פרופ' צבי שטרן ואת גב' חנה גורדון.

הנני קובע את התיק לקדם משפט ליום 28.3.17 שעה 09.00 ואילך.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: