פלוני נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון

ערעור זה עניינו החלטת המשיב מיום 26.7.2022 בה נדחתה בקשתו של המערער להכרה מכוח סעיף 9 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים") שעניינו "התנהגות רעה וחמורה".

המערער שירת כסוהר בין השנים 2005-2015 בשירות בתי הסוהר. בדצמבר 2014 נעצר ונחקר המערער בחשד להחדרת סמים לכלא וקשירת קשר עם עבריינים, אסירים ובני משפחותיהם. לאחר מועד זה הושעה מעבודתו בשירות בתי הסוהר. ביום 12.4.2015 פוטר המערער משירות בתי הסוהר בהחלטת נציב בתי הסוהר וזאת מפאת הפרה חמורה של חובותיו כסוהר ופגיעה בטוהר המידות. כנגד המערער נפתח אף תיק חקירה פלילי אך זה נסגר בהחלטת הפרקליטות לאחר שהגיעה למסקנה בדבר היעדר ראיות מספיקות להרשעה פלילית.

מאוחר יותר, בשנת 2017, הגיש המערער תביעה להכרה בנכות נפשית שנגרמה לו לטענתו בשירות מפאת התנאים סביב הליכי ההדחה. המשיב דחה תביעה זו, בקביעה שאף אם יש למערער פגימה נפשית הנובעת מהליכים אלה, יש לייחס את כולה להתנהגות רעה וחמורה מצדו ולדחות את תביעתו.

על החלטה זו נסב כאמור הערעור דנן. תחילה ביקש המשיב לחקור את המערער, אך בהמשך החליט לוותר על כך, והצדדים הגיעו להסכמה דיונית בדבר הגשת סיכומים בכתב, ואלה הוגשו לאחרונה בחודש מרץ 2024.

נקדים ונאמר כי אנו ברוב דעות החלטנו לקבל את עמדת המערער בהקשר זה.

סעיף 9 לחוק הנכים קובע:

נכה שהתנהגות רעה חמורה מצדו גרמה לנכותו, לא יחולו עליו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם קצין תגמולים קבע כי הנכה אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו וכן קבע כי אין לו הכנסה לחודש מכל מקור שהוא העולה על השכר הקובע, רשאי הוא להעניק לו מטובות ההנאה הניתנות לנכים לפי חוק זה כפי שייראו בעיניו, ובלבד שלא יעלו על טובות הנאה שהנכה הזה זכאי להם, אלמלא הוראות סעיף זה.

ככלל, במקום בו מעלה המשיב טענה של התנהגות רעה וחמורה נטל הראיה מוטל עליו להוכיח כי התקיימו יסודות אלו (רינת גולד גזית זכויות נכי צה"ל 314 (2019)). שאלת פרשנותו של סעיף 9 לחוק הנכים נידונה פעמים רבות, וכבר נקבע כי לשלילת זכאות מכוח סעיף 9 נדרשת חומרה מיוחדת שכן ההתנהגות עליה מדבר הסעיף להיות גם רעה וגם חמורה (רע"א 7473/96 חוסיין נ' קצין התגמולים, פ"ד נא(4) 647 (1997)).

בית המשפט העליון קבע מקדמת דנא כי לא ניתן לגדור את גבולות סעיף 9 אלא כל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו ואפילו היותו של מעשה בגדר עבירה פלילית, אין בו ללמד בהכרח, שהסייג שבסעיף 9 חל עליו (ע"א 308/86 כרפיש נ' קצין התגמולים, פ"ד מא(3) 464, 470 (1987)). התנהגות "רעה" בלבד, כגון נהיגה בלתי זהירה בכלי רכב, טיפול בלתי זהיר בנשק שלא גרם נזק לאחרים, או סטייה קלה מפקודות הקבע של צה"ל, אין בה כדי להפעיל את הוראות הסעיף (ע"א 490/78 קצין התגמולים נ' רונאל, פ"ד לג(1) 512, 514 (1979)).

בעניין כרפיש נקבע כלל אצבע לתחולת הסעיף: