ח.ס. נ' קצין התגמולים

ערעור על החלטת המשיב, אשר דחה את בקשת המערער להכרה בנכותו, וקבע שאין קשר בין ההתקף האפילפטי בו הוא לקה בתקופת השירות הצבאי לבין תנאי שירותו.

רקע

1.המערער, יליד 1993, התגייס לשירות צבאי ביום 1.4.2015 עם פרופיל רפואי 65 (עקב פרוטאינוריה) ולאחר שעבר טירונות וקורס בבסיס בדרום הארץ, הוא השתתף במשך שלושה חודשים בקורס פענוח בבסיס הדרכה של חיל המודיעין. לאחר שעבר התקף אפילפטי ביום 23.8.2012, הוא אושפז במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי סוראסקי בתל-אביב עד ליום 3.9.2012, והחל לקבל טיפול תרופתי נגד התקפים אפילפטיים. ביום 20.9.2012 הגיש המערער למשיב בקשה להכרת זכות (מחלה) לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים), בה טען כי עקב תנאי שירותו במשך שלושה חודשים בקורס בבסיס הדרכה, נגרמו לו התכווצויות ופרכוסים ביום 23.8.2012, בעת שקם משנתו לשם ביצוע שמירה. המשיב הפנה את המערער לד"ר אילנה שלזינגר, מומחית לנוירולוגיה, אשר בחוות דעתה מיום 26.8.2013 (להלן: חוות דעת שלזינגר 1) קבעה כי אין קשר של גרימה או החמרה בין ההתקף האפילפטי הבודד לבין שירותו הצבאי. לאור זאת, דחה המשיב ביום 13.10.2013 את בקשת המערער להכרה בנכותו. על החלטה זו הוגש ביום 12.11.2013 הערעור שבפנינו.

כתבי הטענות

2.בכתב הערעור נטען כי עקב התנאים התובעניים והאינטנסיביים של הקורס בו השתתף המערער וחסך שינה ממנו הוא סבל, נגרם לו התקף אפילפטי ביום 23.8.2012, כאשר הוא קם לשמירה ובגופו החלו עוויתות בלתי רצוניות שהובילו לאבדן הכרתו. עוד נטען כי בעקבות אירוע זה הוא אובחן כחולה אפילפסיה, קיבל טיפול תרופתי ונמצא במעקב רפואי. לכתב הערעור המתוקן צורף תצהירו מיום 28.11.2013 של המערער, בו תיאר את תנאי שירותו ואת האירוע מיום 23.8.2012. כן צורפה חוות דעת מיום 17.8.2014 של ד"ר אריה קוריצקי, מומחה לנוירולוגיה (להלן: חוות דעת קוריצקי), בה נקבע כי המערער סובל מאפילפסיה אידיופטית (על רקע לא ברור), הנובעת ישירות מתנאי שירותו הצבאי.

3.המשיב הגיש כתב תשובה, בו הכחיש את תנאי השירות שתוארו על-ידי המערער. עוד נטען כי המערער אינו סובל מאפילפסיה, וכי הוא סבל מהתקף אפילפטי בודד, אשר לא הותיר בו נזק, ולפיכך אין קשר של גרימה או החמרה בינו לבין השירות הצבאי. כן הוגשה חוות דעת משלימה מיום 25.1.2015 של ד"ר שלזינגר (להלן: חוות דעת שלזינגר 2), אשר התייחסה לאמור בחוות דעת קוריצקי וחזרה על מסקנתה בדבר היעדר קשר סיבתי בין ההתקף האפילפטי הבודד לבין תנאי השירות.

תנאי השירות בסמוך להתקף האפילפטי ביום 23.8.2012

4.בגוף הבקשה להכרה בנכותו, כתב המערער:

"ב-23 אוגוסט 2012 בשעה 1:40 עת קמתי לשמירה החלו בגופי עוויתות לא רצוניות. חברי לחדר הבחינו בתנועות ודרשו ממני לחזור לישון ולא לצאת לשמירה, אולם אני התעקשתי לצאת וביציאה מהחדר התמוטטתי, איבדתי את הכרתי ושבתי לעצמי כשאני במרפאת הבה"ד לאחר 20-30 ד'.