ע"מ 55139-01-13 יוסף וינשטוק נ' פקיד שומה היחידה הארצית לשומה

לפני ערעור על שומה שקבע המשיב בצו לשנת המס 2010.

רקע

המערער שימש כמנהל הכללי של שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה") החל משנת 2002.

ביום 9.8.2007 נכרת "הסכם מכר של מניות" בין סיני החזקות ביטוח (1993) בע"מ (להלן: "סיני") לבין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), לפיו מכרה סיני למנורה את מלוא הון מניות שומרה שהיו בבעלותה.

ביום 27.1.2010 נכרת הסכם לסיום יחסי העבודה בין המערער לבין שומרה. באותו היום נכרת הסכם נוסף בין המערער לבין שומרה, לפיו התחייב המערער שלא להתחרות בשומרה במשך שנתיים מסיום עבודתו ביום 31.3.2010, בתמורה לסך של 6,303,421 ₪ (להלן: "הסכם אי התחרות").

בדו"ח הכספי לשנת המס 2010 דיווח המערער כי התקבול בסך 6,303,421 ₪ הינו ריווח הון החייב במס בשיעור 20%.

המשיב דחה את הצהרת המערער וקבע כי התקבול מכוח הסכם אי התחרות הינו הכנסה פירותית החייבת במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

בהודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנת המס 2010 ציין המשיב:

"כבר נקבע בעניין הולצמן כי הידע והקשרים אשר רכש שכיר בזמן העסקתו אצל המעביד הינם רכושו של המעביד, לכן אין העובד יכול להיפרע מנכס אשר אינו שלו (סעיף 2.2).

אין ברשותך נכס להיפרע ממנו כאמור (סעיף 2.5.1).

תקופת התחייבותך שלא להתחרות עומדת על שנתיים, לפיכך לא ניתן לומר כי יצא נכס מרשותך לצמיתות (סעיף 2.5.2).

...לחילופין אטען כי המדובר בהכנסה שהיא תחליף לשכר שהיה משולם לך, ודינה כדין השתכרות ממשלח ידך לפי סעיף 2(1) לפקודה החייבת במס בשיעור המס השולי שלך (סעיף 2.7).

...אופן חישוב פיצויי הפרישה מעידים על ההכנסה כהכנסה פירותית" (סעיף 2.8).

...קבעתי לחלופין כי סיווג התמורה כתמורה הונית בסך של 6,303,421 ₪ אשר התקבלה בשל הסכם אי התחרות הנוסף, זאת כאשר כבר נתקבלה בעבר תמורה בגין אותה התחייבות בדיוק ונעשתה עת פרישתך, הינה עסקה בדויה ו/או מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה..." (סעיף 3.5).

המערער אינו משלים עם קביעות המשיב ומכאן הערעור שלפני.

טענות המערער