החלטה בבקשת מנהל מע"מ לחייב את המערערת בהפקדת ערובה
|
ע"מ בית המשפט המחוזי באר שבע |
3969-01-15,4268-11-15
22.3.2016 |
|
בפני השופט: גד גדעון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערת: א.י. ישי שירותים ומתכות בע"מ |
המשיבה: מדינת ישראל - רשות המיסים – מנהל מע"מ אשדוד |
| החלטה | |
זוהי החלטה בבקשת מנהל מע"מ, לחייב את המערערת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המשיבה ככל שתפסקנה, מקום שידחו הערעורים. הוחלט להעתר לבקשה, כמפורט להלן.
במסגרת הערעורים, משיגה המערערת, על החלטות המנהל לפסול את ספריה ביחס לשנים 2012 - 2014, ולהטיל עליה קנס בגין אי ניהול פנקסים, וכן, על דחית השגתה על שומה שהוצאה לה לאותן שנים, בגין ניכוי מס תשומות ע"פ חשבוניות שהוצאו - ע"פ קביעת המנהל - שלא כדין, ואשר במסגרתה, נדרשה לשלם מס, בסך כארבעה מליון ש"ח.
המבקש, מנהל מע"מ, טוען בין היתר, כי יש לחייב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, מכח הוראות ס' 353א לחוק החברות.
המערערת טענה בין היתר, כי אין מקום לחיובה בהפקדת ערובה, משום שהדבר עלול למנוע ממנה את יומה בבית המשפט, ומשום שלדעת ב"כ, אין מקום להחלת הוראת ס' 353א לחוק החברות בערעורי מס.
הבעתי דעתי בהחלטות קודמות, כי יש מקום להחיל את הוראת ס' 353א לחוק החברות, גם בערעורי מס, תוך מתן משקל לפן המנהלי של ההליך, ואיזון בינו ובין יתר השיקולים, בקביעת סוגי הערובות וסכומן [ר' ע"מ 24999-07-13 רשות המסים נ' הברזל אשדוד (1987) בע"מ ואח' (החלטה מיום 28.7.14), ע"מ 49393-04-14 א.ד. הדר פרוייקטים בע"מ נ' רשות המסים (החלטה מיום 2.11.14), וכן ע"מ 9941-12-14 ג'ורדאל בע"מ נ' רשות המסים (החלטה מיום 25.6.15)]. יש לראות הנימוקים ביחס לעמדה העקרונית האמורה, כפי שפורטו בהחלטות אלה, כחלק מהנמקת החלטה זו.
יוער, כי בית המשפט העליון נדרש לשאלה, במסגרת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המוזכרת לעיל, בעניין ג'ורדאל, ופסק: "מבלי לקבוע מסמרות באשר להיקף תחולתה של הוראת סעיף 353א לחוק, סבורני כי יש טעם טוב והגיון רב בעצם החלת הוראה זו על ערעורי מס..." [רע"א 5013/15 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע (החלטה מיום 27.12.15)].
אשר לסיכויי הערעור – נוכח הממצאים שפורטו בהחלטות המנהל, ונוכח הנטלים הרובצים על המערערת, אין לומר כי סיכויי הערעורים גבוהים, במידה שתצדיק לכשעצמה, המנעות מחיוב המערערת בהפקדת ערובה.
המערערת לא צירפה כל מסמך, העשוי ללמד על איתנותה הכלכלית, ועל יכולתה לשלם את הוצאות המשפט, מקום שידחו הערעורים. מעבר לכך, היות שמדובר בחברה בע"מ, העוסקת בעבודות בניה וגמר בעיקר, ותלויה בהיצע עבודה בתחום זה, הרי גם אם נניח כי מצבה כיום טוב, קשה לדעת מה יהיה מצבה בסיומו של ההליך, ואם תוכל לממן את תשלום ההוצאות, ככל שתחוייב בתשלומן.
במצב זה, ולאחר איזון בין השיקולים השונים, סבורני נכון לחייב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות – חלקה במזומן או בערבות בנקאית, וחלקה בערבויות צד ג' של בעליה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|