ע"מ 3352/15עבדאללה נאג'י עבדאללה אבו סמרה נ' התביעה הצבאית

העורר נתון במעצר לצורך חקירה מאז 26/11/15. עד אתמול היה מנוע מלפגוש עורך דין, ומעצרו הוארך מספר פעמים בידי שופטים של בית המשפט הצבאי שומרון.

ביום 23/12/15 דן כב' השופט רס"ן אריה לוי בבקשת החוקרים להאריך את המעצר ב-9 ימים נוספים. לאחר שמצא כי בדוח החקירה יש פירוט נאות של החשדות נגד העורר, וכי העורר קשור לחשדות אלה ויש הצדקה להעמקת החקירה בשאלת מעורבותו במעשי עבירה – אישר את הארכת המעצר ב- 8 ימים, המסתיימים ב- 30/12/15.

יש לציין, כי בדיון בהארכת המעצר ובהחלטת השופט הוקדשה תשומת לב ניכרת למצבו הרפואי של העורר. נטען מפי הסנגורים הנכבדים, כי העורר סובל מבעיות לב, ואף אושפז במהלך החקירה, והמעצר והחקירה הממושכת בוודאי מקשים עליו מאד. גורמי החקירה הציגו בפני השופט קמא את המסמכים הרפואיים שהוא ביקש לראות, אך מסמכים אלה לא הובאו בפני ההגנה, כל עוד לא חתם העצור על מסמך ויתור על סודיות רפואית.

על החלטת בית המשפט קמא הוגש ערר ההגנה.

יש לציין שוב, כי מניעת המפגש בין העורר לבין סנגוריו הוסרה אתמול, ונערך מפגש כזה עוד לפני הדיון בערר בפניי.

ההגנה טענה, בערר הכתוב ובדיון בפניי, כי אין עוד הצדקה למעצר הממושך: העורר שיתף פעולה עם גורמי החקירה, ביקר בזירת המעשים והסביר לחוקרים מה היה בה, מסר גרסתו באמרה משטרתית, וסיפר את כל הידוע לו. לכן, אין עוד הצדקה להמשך החקירה וראוי שהחוקרים יעבירו את התיק לעיון התביעה. אשר למצבו הרפואי של העורר, נטען בפניי כי העורר ככל הנראה עבר אירוע מוחי במהלך החקירה, וייתכן שהוא נגרם מן הלחץ בחקירה, מתנאי החזקתו ומשעות החקירה הרבות והרצופות. העורר אושפז בבית חולים למשך מספר ימים, ושוחרר תוך המלצה לערוך מעקב רפואי. מעקב כזה לא נעשה. ההגנה שבה וביקשה לקבל לידיה את המסמכים הרפואיים מתיקו של העורר, והעורר ויתר בפניי על הסודיות הרפואית, והתיר לסנגורו ולבית המשפט לעיין במסמכיו הרפואיים.

התובע טען, כי הדוח הרפואי המקורי לא מצוי בידיו אלא בכלא. מכל מקום, תיאור המצב הרפואי שמצוי בדוח החוקרים אינו מתיישב עם טענת ההגנה כאילו העורר עבר אירוע מוחי. נקבע, שאין ממצאים רפואיים חריגים. לגופו של עניין טען התובע, כי למרות שהעורר מסר גרסה מסוימת לחוקרים, נותרו נושאים שיש לברר. בית המשפט קמא כבר הידק את הביקורת השיפוטית על המעצר, ואין הצדקה להתערבות ולקיצור נוסף של תקופת המעצר.

לאחר הדיון מסר לי התובע, כי הדוח הרפואי לא מצוי בידי החוקרים אלא שבידי שב"ס, ואפשר יהיה לעיין בו לפי בקשת ההגנה.

עיינתי בדוח החקירה, בראיות שנאספו עד כה ובציטוטים מתוך הדוחות הרפואיים של העורר. מצאתי במסמכים אלה התייחסות מספקת לכל הסוגיות שעלו בערר. שוכנעתי, כי יש ראיות טובות הקושרות את העורר לפעילות מסוכנת ולעבירות חמורות מאד. בניגוד לנטען על ידי ההגנה, שיתוף הפעולה של העורר עם חוקריו היה חלקי ביותר, והוא לא סייע באמת להגיע לממצאים חשובים. נדרשים עוד מאמצים ופעולות חקירה לא מעטות כדי להתחקות אחר ראיות וממצאים, שבהיעדרם יישאר חשש ממשי לביטחון האזור והציבור.

נחה דעתי, כי גורמי החקירה פעלו לפי הנהלים בנוגע לדרכי המעצר והחקירה של העורר.

בניגוד לנטען על ידי ההגנה, אין ממצאים רפואיים, המלמדים על בעיות פיזיות אמיתיות. ישנם ממצאים שדווקא סותרים את טענות העורר, גורמי החקירה והרפואה בשב"ס מודעים לטענות הרפואיות ולצורך בפיקוח רפואי נאות, ולא ראיתי לנכון להמשיך ולהתעמק בכך. מכל מקום, הסנגור יוכל לבקש את המסמכים הרפואיים מן הכלא, ואם ימצא בהם עילה לשינוי מהותי בהחלטה – יוכל לבקש עיון חוזר במעצר.

אני סבור, כי השופט קמא ערך איזון ראוי בין צורכי החקירה לבין הצורך לפקח על המשך המעצר, ואין מקום להתערב בהחלטתו. לכן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 27 בדצמבר 2015, ט"ו בטבת תשע"ו, בלשכה.

_______________

שופט

רים                                                                         ע"מ 3352/15: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: