צווים לקביעת הכנסה

זהו פסק דין בשני ערעורים שהדיון בהם אוחד, שעניינם צווים לקביעת הכנסה, שהוציא המשיב למערערת ולמערער לשנת המס 2008, לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה.

השאלה שבמחלוקת היא, כיצד ימוסה סכום של 1,800,000 ש"ח, אשר שולם על רקע עסקה, שבה מכרה המערערת את פעילותה במרכול שבבעלותה לחברת יינות ביתן בע"מ. הסך 1,800,000 ש"ח שולם ישירות על ידי יינות ביתן למערער, בתמורה להתחייבותו שלא להתחרות ביינות ביתן למשך ארבע שנים. הסכום שבמחלוקת לא דווח על ידי המערערת, אלא דווח על ידי המערער, כהכנסה הונית, שלגביה חל שיעור מס מופחת של 20%.

בשומות מושא ערעורים אלה, קבע המשיב כי תקבול זה שייך למערערת, ומהווה חלק מהתמורה המגיעה לה בגין מכירת הסופרמרקט. על כן, הוצאה לה שומה המחייבת אותה בגין הכנסה זו (ע"מ 31176-06-13). עוד קבע המשיב, כי משהגיע הסכום האמור לכיסו של המערער, מן הדין למסותו כהכנסה שצמחה למערער: הכנסה מדיבידנד שקיבל מהמערערת, לפי סעיף 2(4) לפקודה, או הכנסת עבודה מהמערערת, לפי סעיף 2(2) לפקודה (ואז יש להתיר ניכוי סכום זה כהוצאת משכורת) (ע"מ 32440-06-13).

זהו הרקע לערעורים:

א.המערער הוא בעלים של חברת משב אילת סחר בע"מ, העוסקת בשיווק ובהפצה לשוק המוסדי והקמעונאי, ומייצגת באילת באופן בלעדי מספר רב של יבואני ויצרני מזון.

ב.המערער מחזיק ב-100% ממניות חברת משב אילת אחזקות 2003 בע"מ. חברה זו מחזיקה ב-100% ממניות המערערת, אשר הוקמה בשנת 2003. לאחר הקמתה רכשה המערערת מרכול, הממוקם ברחוב חטיבת גולני 12 שבאזור התעשייה הצפוני באילת, ושמו "משב מרקט" (להלן, לשם הנוחות, וכאמור בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים: "הסופרמרקט").

ג.יצוין כי בשנת 2008 החלה המערערת להפעיל גם חנות "מינימרקט" ברח' בני ישראל 6, באילת (להלן: "החנות ברח' בני ישראל"). עוד יצוין כי בשנת 2009 החלה המערערת להפעיל בנוסף חנות "מינימרקט" ברח' ששת הימים, באילת (להלן: "החנות ברח' ששת הימים") שתי החנויות האמורות ממוקמות בשכונת שחמון שבאילת.

ד.ביום 11.2.2008 נכרת הסכם שבו מכרה המערערת את הסופרמרקט לחברת "יינות ביתן" (נספח ד לתצהיר המערער; להלן: "הסכם המכר"). להלן הסעיפים והפרטים הרלוונטיים לענייננו, בהסכם המכר:

1)התמורה הנקובה בהסכם המכר היא 5 מיליון ש"ח: 3 מיליון ש"ח בעבור המוניטין והשם המסחרי; ו-2 מיליון ש"ח בעבור הציוד (סעיף 4 להסכם המכר).

2)במסגרת ההסכם נמכר כאמור שמה המסחרי של החנות "משב מרקט", כאמור במבוא להסכם המכר: "הואיל והמוכרת מעוניינת למכור לקונה והקונה מעוניינת לרכוש מאת המוכרת את המוניטין של עסקה ושל החנות המנוהלת על ידה ואת שמה המסחרי 'משב מרקט' והזכות לעשות שימוש בו"; ובסעיף 2(ג) להסכם המכר: "'הממכר' – המוניטין של המוכרת והחנות, שמה המסחרי של המוכרת וכל הפעילות העסקית של החנות, הציוד, המלגזה וכן הזכות להפעיל את החנות תחת השם 'משב מרקט'".

3)במסגרת סעיף 14 להסכם המכר שכותרתו היא "אי תחרות" התחייבה המערערת, "שלא להתחרות באופן ישיר ו/או עקיף בכל צורה שהיא בחנות ובפעילותה למעט בגין פעילותה המבוצעת נכון למועד חתימת הסכם זה בחנות המכולת שברחוב בני ישראל 6 באילת. כן מתחייבת המוכרת שלא להשתמש ולא להתיר לאחר להשתמש בשם 'משב מרקט' לצורך הפעלתן של חנויות סופרמרקט כדוגמת החנות. התחייבות זו תהא בתוקף למשך ארבע שנים ...".

ה.בו ביום נחתם הסכם נוסף בין יינות ביתן למערער (נספח ה לתצהיר המערער; להלן: "הסכם אי התחרות"), בו נקבע בין היתר הוראות אלה:

1)יצוין כי ההסכם נחתם עם המערער, אולם בגוף ההסכם מפורטות הוראות המתייחסות ל- "יחידי צד א" (סעיף 3 להסכם המכר). ביחס ליחידים אלה, מפורטת בסעיף 3 להסכם ההתחייבות כדלקמן: "מתחייבים בזה, יחידי צד א' ו/או מי מטעמם ו/או בני משפחתם שלא לעשות שימוש בידע, בניסיון ובקשרים אשר צברו במהלך העסק הנמכר בין במישרין ובין בעקיפין, לתחרות בחנות יינות ביתן לאחר מכירתה ... 3.1 בין כעצמאים ובין כשכירים לרבות ע"י שותפות ו/או החזקה בעצמם ו/או על ידי אחרי, במניות או בזכויות בתאגידים שיתחרו בחנות יינות ביתן. 3.2 לא לנהל בעצמם או באמצעות אחרים, סופרמרקט כדוגמת חנות יינות ביתן. 3.3 לא להתקשר במישרין או בעקיפין עם כל גוף עסקי אחר בהסכם שעניינו, במישרין או בעקיפין, תחרות בחנות יינות ביתן או סיוע לתחרות".

2)המונח "תחרות" מוגדר בסיפא של סעיף 3.3 להסכם: "...פתיחה הפעלה וניהול של סופרמרקט בעיר אילת".

3)סעיף 4 להסכם מחריג מתחולת ההסכם, את החנות ברח' בני ישראל: "חרף האמור לעיל, הרי שביום חתימת הסכם זה צד א' מנהל חנות מכולת ברח' בני ישראל 6 באילת והוא יהיה רשאי להמשיך ולעבוד במתכונת זאת מבלי שיחולו עליו הורות הסכם זה. כמו כן מנהל צד א' חברת משב אילת סחר בע"מ ובית המשקאות אילת בע''מ שהן חברות סיטונאיות ואלה מתחייבות לעסוק רק במכירה סיטונאית או במכירה מקומית של יין ואלכוהול".

4)סעיף 5 להסכם קובע את סכום התמורה - 1.8 מיליון ₪, וסעיף 5.2 להסכם קובע פיצוי מוסכם בגין הפרת ההתחייבות של "יחידי צד א": 400,000 ש"ח.

5)בסעיף 5.3 הצהירו הצדדים, כי סכום הפיצוי המוסכם "...נקבע לאחר שיקול דעת והערכה זהירה של הנזק שניתן לצפותו בעת חתימתו של מסמך זה כתוצאה של הפרה כאמור ...".