ע"מ 2603/15 נגואן מוחמד אימן חסן עודה נ' התביעה הצבאית

העוררת נעצרה ביום 7.9.15 בגין חשד לפעילות בהתאחדות בלתי מותרת וביצוע שירות בעבורה. ביום 8.9.15 הובאה בפני שופט של ערכאה קמא אשר התבקש על ידי גורמי החקירה להאריך את מעצרה ב-15 ימים. השופט קמא נעתר לבקשה באופן חלקי, והאריך את מעצרה של העוררת ב-9 ימים. השופט קמא ציין בהחלטתו כי אמנם חלקה של העוררת שונה מזה של חשוד נוסף בפרשה, אולם בשל הצורך לביצוע פעולות חקירה מהותיות אשר דורשות את החזקתה במעצר, אין מקום לשחררה בשלב זה.

סניגורה של העוררת תקף את החלטת בית משפט קמא במספר מישורים. לטענתו, העוררת עובדת באגודה רשומה כחוק, הפועלת כבר משנת 2009 ברשות הפלסטינית, ואין בפעילותה כל בעיה חוקית. יתר על כן, נטען כי העוררת עצמה עובדת במקום כחמש שנים, מכאן כי מעצרה לוקה בשיהוי ניכר, אף אם היה לו בסיס כלשהו. הסניגור עמד על כך שגם בית משפט קמא סבר שיש הבדל בין העוררת לבין חשודים אחרים שנעצרו, ואם כך הדבר, לא ברור מדוע הוארך מעצרה באותו פרק זמן כשם שהוארך לחשודים האחרים. בנוסף טען הסניגור כי מרשתו הינה אישה נורמטיבית, משכילה, שמעולם לא הסתבכה עם החוק, ומכאן כי אין הצדקה להחזיקה במעצר.

התביעה השיבה כי הדו"ח הסודי מפרט את אופי המידע שהוביל למעצרה של העוררת, והחומר שנאסף עד כה מבסס חשד סביר לחשדות המצדיקים את המשך החקירה. התביעה ציינה כי לנוכח פעולות החקירה שעוד נותרו, מן הראוי לאפשר לגורמי החקירה למצותה. נטען כי אין כל פסול או פגם בבחינה שנערכה על ידי בית משפט קמא באשר לעוררת, שהינה בחינה פרטנית שהובילה לקביעת ימי מעצר שהינם סבירים.

עיינתי בדו"ח סודי עדכני, כמו גם בדו"ח שעמד לנגד עיני בית משפט קמא. בנוסף עיינתי בתשתית ראייתית ראשונית שנאספה. המידע שהוביל לחקירה, כמו גם המידע שהצטבר בשלב זה מהווה בסיס משמעותי לחשד סביר למעורבותה של העוררת בפעילות במסגרת ובעבור התאחדות בלתי מותרת. חקירתה הינה בראשיתה.

אכן, בעניין זה ישנם מעורבים נוספים, ועניינו של כל אחד מהם נבחן נפרד על פי חלקו. יחד עם זאת, תקופת החקירה שנקבעה מביאה בחשבון לא רק את טיב החשדות, אלא גם את תכנית החקירה. במקרה זה, תכנית החקירה בעניינה של העוררת הינה תכנית מפורטת וסדורה, הכוללת פירוט לגבי התקופה הנדרשת לביצוע הפעולות.

בית משפט קמא ציין בצדק כי לא ניתן לקדם את החקירה ולבצע פעולות חקירה מהותיות אם העוררת לא תהא נתונה במעצר. לטעמי, משך הזמן שנקבע על ידי בית משפט קמא באופן פרטני באשר לעוררת הינו סביר ומאוזן, ומביא בחשבון הן את אופי ומספר פעולות החקירה הנדרשות לביצוע, והן את הצורך בפיקוח שיפוטי על המשך החקירה.

משלא מצאתי פגם בהחלטת בית משפט קמא, ומשהגעתי למסקנה כי ההחלטה הינה מאוזנת וסבירה, אין מנוס מדחיית הערר, וכך אני מורה.

ניתנה היום, 10 בספטמבר 2015, כ"ו באלול התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא