ע"מ 2451/15התביעה הצבאית נ' מחמוד נמר אחמד עבדאללה

המשיב מואשם בעבירות שעניינן זריקת חפץ מבעיר, זריקת חפצים והפרעה לחייל, וזאת לאחר שקמה תשתית ראיייתית לכאורית הקושרת אותו לאירוע שהתרחש ביום 12.7.14 במהלכו יידה בקבוק תבערה וכן אבנים לעבר כלי רכב ישראלים באזור עטרות.

המחלוקת שניטשה בין הצדדים נוגעת לשאלת אפשרות הנקיטה בחלופת מעצר. יובהר כי לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, או עילת מעצר של מסוכנות, אולם לטענת ההגנה, המפליל המרכזי שוחרר בגין אותו אירוע לפני כשנה, ובסופו של דבר נגזר דינו לימי מעצרו, ויש בכך כדי להשליך על עניינו של המשיב עצמו. לדעת התביעה, עניינו של המשיב שונה מזה של המפליל ומכאן כי אין מקום להתחשב בהליך שננקט בעניינו של המפליל.

בית משפט קמא סבר כי אין מקום לערוך הבחנה בין המשיב לבין שותפו, ולכן, ומטעמים של שוויון בין שותפים ומניעת הפליה, הורה על שחרורו בתנאים. מכאן הערר שלפניי.

דיון והכרעה

הצדדים חזרו בפניי על הטענות שהועלו בערכאה הראשונה, ואשר נגעו בעיקר באשר לשאלת היחס בין המשיב לבין השותף המפליל.

אקדים ואומר כי ההכרעה במקרה זה אינו מעוררת שאלות משמעותיות של יחס בין שותפים למעשה עבירה. זאת, כיוון שהמפליל אמנם הואשם לפני כשנה באותן עבירות, אך זאת על רקע ראייתי שונה לחלוטין. אותה עת המפליל הכחיש את המיוחס לו, ואף לא הפליל את המשיב באירוע. התשתית הראייתית אותה עת הייתה חסרה ולקויה, ונבעה מזיהוי בעייתי של השותף המפליל על ידי כוח תצפית, שגם לא שמר על קשר עין עמו. בגין כך שוחרר השותף המפליל ועניינו הסתיים בהסדר טיעון מקל.

אותו שותף מפליל נעצר לאחר כשנה, בגין עבירות נוספות, ובמסגרת חקירתו הנוכחית, מסר פרטים חדשים אודות אותו אירוע שהתרחש לפני כשנה. מעצרו של המשיב בא בעקבות ההפללה החדשה, ולא בעקבות התשתית הראייתית שעמדה נגד המפליל לפני כשנה. בכך ישנו שוני משמעותי בין השניים, ועל כן כלל אין לגזור גזירה שווה ביניהם. לא ניתן לומר, לפיכך, כי ישנה אפליה בין השניים, ואף לא ניתן לומר כי ישנו שיהוי בפעולת הרשויות.

מכאן, מסקנת בית משפט קמא בדבר הצורך להשוות בין המפליל לבין המשיב על מנת למנוע אפליה הינה שגויה, שכן נגד השותף לא עמדה תשתית ראייתית משמעותית, ולעומת זאת, נגד המשיב ישנה תשתית ראייתית משמעותית, שאין חולק כי היא מהווה תשתית לכאורית מספקת לצורך הוכחת האישומים המיוחסים לו. בכך ישנו שוני מהותי בין השניים, ועל כן אין לגזור גזירה שווה ביניהם.

המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילה מובהקת של מסוכנות, ועל כן אני מקבל את ערר התביעה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 17 באוגוסט 2015, ב' באלול התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: