ע"מ 2445/15מחמוד סמיר אחמד נאצר נ' התביעה הצבאית

בפניי ערר על החלטת ביהמ"ש קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו חברות בקבוצה שאחד מחבריה עבר עבירה ביטחונית, זריקת חפצים לעבר אדם ורכוש, חבורת בקבוצה המבצעת פעולות אסורות, שותפות להחזקת וייצור נשק, וזריקת חפץ מבעיר.

טענת העורר היא שאין אפילו ראיות לכאורה נגדו, ועל כן אין מקום להאריך את מעצרו כפי שהחליט ביהמ"ש קמא.

מדובר בעדות יחיד מפלילה של השותף לעבירה, אשר לא נמצאו לה חיזוקים, פרט לחיזוק של המפליל עצמו. המפליל היחיד הוא עד תביעה מספר 3: יאזן שרקאוי.

המפליל נתן שתי אמירות הנוגעות לפרשה הנידונה, כאשר העורר מופיע רק באמירה השנייה. באותה הודעה שנייה של המפליל, הוא מזכיר לא פחות משישה-עשר שותפים חברי חוליה. לגבי כל השישה-עשר, הוא מציין רק שמות, ולעיתים גם גיל ומקום עבודה. לגבי העורר הוא מציין שהוא בן 22, רווק, תושב ביטוניא, עובד ברש"פ ביריחו ומוסיף שהוא לא יודע עליו פרטים נוספים. מדברי המפליל עולה כי החוליה שביצעה פעולות בשנת 2012, מנתה כשישה-עשר אנשים, התפרקה בסוף שנת 2013וחזרה לפעול בשנת 2014 עם חלק מהחברים. עיקר פעילות החוליה היה ייצור בקבוקי תבערה והשלכתם בשלושה אירועים שונים. בתיאור המפורט של אותם אירועים, המפליל לא מזכיר כלל את העורר וכי לא זכורים לו פרטי האירועים- מי זרק את הבקבוקים והאם מישהו נפגע.

הרשימה של אנשי החוליה, שאותה מזכיר המפליל, נחשבת ל"רשימת מכולת", המחייבת חיזוק חיצוני ישיר. חלק מאותם שישה-עשר חברי חוליה שנעצרו, מכחישים כל השתייכות לחוליה ולא נשאלו כלל על העורר ועל חלקו בפעילותה של החולייה.

למפליל ערכו מסדרי זיהוי, אשר במקרה אחד מופיעה תמונתו של העורר, אך הוא לא זוהה כלל על ידי המפליל.

לטענת התביעה, המפליל לא זיהה את העורר כי ניתנה לו תמונה ישנה של העורר. ולכן, היה זה הגיוני שלא זיהה אותו. אם כך פני הדברים, הרי כל צורת הזיהוי מביאה לתהייה כיצד היא נערכת. בכל מקרה, התביעה לקחה את הסיכון ברשלנות זו על עצמה.

המשיב מצא תוספת ראייתית בעובדה כי אחד מחברי החוליה הפליל חבר אחר בחוליה, אך לא מדובר כלל בעורר.

נראה לי מעיון בהודאות ובעיקר בהודאתו של המפליל כי התשתית הראייתית אשר יכולה להביא להרשעת המערער הינה דלה ביותר וספק רב אם תוכל להביא להרשעתו.

ביהמ"ש קמא קבע לאחר עיון יסודי ומפורט בהליכי החקירה כי יש "תשתית ראייתית לכאורה מספקת להוכחת אשמתו של המערער".

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג בפניי, נראה לי שהראיות לכאורה הן כל כך חלשות, שאין לראות בהן הצדקה למעצר עד תום ההליכים.

עליי לציין כפי שצויין גם על ידי ביהמ"ש קמא, כי לא נחה דעתי מכך שחלק נכבד מהראיות לא הובא בתחילתה לעיון המערער, דבר שאינו תקין, ותמוהה. עובדה זו גרמה לכך שהדיון בביהמ"ש קמא נדחה כדי לאפשר לתביעה להציג את כל חומר הראיות שבידה.

אשר על כן, אני מקבל את הערר. העורר יוכל להשתחרר לאחר שיפקיד סך של 30,000 ₪ כדי להבטיח את התייצבותו למשפט. בנוסף, תינתן ערבות צד ג' לאותה התחייבות.

ניתנה היום, 18 באוגוסט 2015, ג' באלול התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.