ע"מ 2390/15 קסאם מוסה מוחמד חלאיקה נ' התביעה הצבאית

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן ראני עאמר)

מיום 30.07.15

(הערר נדחה)

העורר נעצר ביום 16.07.15 בחשד למעורבותו בשורה של עבירות ביטחוניות, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ובהחזקת אמצעי לחימה.

ביום 30.07.15 הוארך מעצרו לצורכי חקירה לפרק זמן של 12 ימים.

החלטה זו היא נשוא הערר הנוכחי. בערר מציינת בא כוח העורר כי הוא נחקר באופן אינטנסיבי ביותר, תחת צו מניעת מפגש. הסנגורית מפנה לתלונת העורר כי הוא קשור 24 שעות ביממה על כיסא, דבר שגרם לו לכאבי גב. הסנגורית טוענת כי מופעל על העורר לחץ פסול, מתוך מטרה לגרום לו להודות. מעבר לכך, היא מדגישה כי ביצוע המעצר לווה באלימות רבה, עד כדי ירי באחיו. בנסיבות אלה, מבקשת הסנגורית לקצר את תקופת המעצר ולהדק את הביקורת השיפוטית.

מנגד, טוענת התביעה הצבאית כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את העורר לעבירות חמורות. התובע הפנה לשעות החקירה כפי שמופיעות בזיכרונות הדברים ולהתייחסות לתלונותיו של העורר. התובע ציין כי מבוצעות פעולות חקירה רבות ומורכבות המחייבות את המשך המעצר לתקופה שנקבעה.

לנוכח קיומו של צו מניעת מפגש, שמעתי את העורר בדיון נפרד. העורר מסר שהוא נחקר שעות מרובות, עם פרקי שינה שאינם עולים על 3-4 שעות. העורר התלונן על כאבי גב ועל אסטמה. העורר חלק על תיאור שעות החקירה כפי שמופיע בזיכרונות הדברים, אך ציין כי בימים האחרונים נחקר באופן פחות אינטנסיבי. לבסוף, ביקש העורר להתחשב בעובדה כי אביו אסיר ואחותו עומדת להתחתן.

עיינתי בדקדקנות בתוכנית החקירה ובתוצריה עד כה. על אף שניכר כי בחלק מתקופת החקירה העורר נחקר באופן אינטנסיבי ופרקי זמן המנוחה והשינה שניתנו לו היו מצומצמים, לא מצאתי תמיכה לטענה כי נמנעה ממנו שינה רציפה לפרקי הזמן שפורטו. זאת ועוד, ניכר כי בתקופה האחרונה צומצמו החקירות הפרונטאליות. מכל מקום, ראיתי לחדד בפני החוקרים את הצורך לאפשר לעורר זמני מנוחה ושינה כנדרש.

באשר לתלונות הרפואיות, התרשמתי כי אלה מוכרות וכי העורר זוכה לטיפול רפואי.

לגופו של עניין, מצאתי כי קיימות ראיות הקושרות את העורר לעבירות המיוחסות לו. אין ספק כי עבירות אלה מקימות עילת מסוכנות. החוקרים משקיעים תשומות חקירתיות רבות על מנת לקדם את החקירה, ואכן זו מתקדמת. עם זאת, יש להתחשב בכך שמדובר בפרשה בה מספר מעורבים עצורים, אשר לנוכח הסיכון הטמון בחשדות, יש לחקור אותה עד תום.

בנסיבות אלה, אין ספק כי היה ראוי להאריך את המעצר. באשר להשפעת מניעת המפגש על אורך תקופת המעצר, הגעתי למסקנה כי, בנסיבות העניין ובשים לב לתוכנית החקירה, החלטת ביהמ"ש קמא סבירה.

לאור האמור, הנני דוחה את הערר.

בשולי החלטה זו, לא ראיתי צורך לחסות חלק מהפרוטוקול, כבקשת התביעה. יחד עם זאת, הנני אוסר את פרסומו של פרוטוקול הדיון.

לבסוף, לנוכח תלונותיו של העורר לגבי אלימות בחקירה, הנני מורה למזכירות ביהמ"ש להעביר העתק החלטה זו למפקד מצ"ח ירושלים ואיו"ש.

ניתנה היום, 04 ביולי 2015, י"ט באב התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.