ע"מ 23751-10-12 אמיר באן נ' פקיד שומה ת"א 3

לפני ערעור על שומה בצו שקבע המשיב לשנת המס 2008

רקע

בשנים הרלבנטיות לערעור פיתח המערער יחד עם אחרים טכנולוגיה בשם "סטרטוספרה" (להלן: "טכנולוגיית הסטרטוספרה") לגביה נרשם פטנט על שם אם סיסטמס פלאש דיסק פיונירס בע"מ (להלן: "החברה" או "סנדיסק") שהייתה המעסיקה של המערער בתקופת הפיתוח ועד שנת 2004.

בשלב מסוים, לקראת סוף שנת 2003 כאשר נוכח המערער שהחברה אינה מעוניינת להשקיע משאבים נוספים בפיתוח הטכנולוגיה הודיע המערער על התפטרותו מהחברה והציע לחברה שהמשך פיתוח הטכנולוגיה ייעשה במתכונת של (spin off) חברה חדשה שתוקם בשם Data Factory להלן: " Data Factory") אליה תועבר הבעלות בפטנט ובתמורה לכך תקבל החברה 1/3 ממניות החברה החדשה שתוקם בעוד יתרת המניות תתחלק בין המערער לבין פרופ' מיכאל ליצין שליווה את פיתוח טכנולוגיית הסטרטוספרה.

לטענת המערער ביום 29.12.2003 התקיימה ישיבת מנהלים של החברה בה הציג המערער את הצעתו ובמהלכה הסכימה החברה להצעת המערער, אף שבפועל לא נערך הסכם בכתב.

עוד טוען המערער, כי לאחר כריתת ההסכם המשיך לפעול לפיתוח טכנולוגיית הסטרטוספרה והקמת Data Factory, תוך שהוא ממשיך לעבוד בחברה בחצי משרה לתקופת ביניים כדי להשלים נושאים פתוחים בהם עסק במסגרת עבודתו בחברה.

לטענת המערער, משהחלה התעניינות של חברת טושיבה בטכנולוגיית הסטרטוספרה, התנערה החברה מההסכם להקמת Data Factory, ובסמוך הגיש לבית הדין לעבודה תביעה נגד סנדיסק לאכיפת ההסכם להקמת Data Factory והקצאת המניות כמוסכם. תביעה זו נמחקה על הסף מחוסר סמכות לאחר שבית הדין לעבודה מצא שאין מדובר ביחסים שבין עובד למעביד אלא בהתקשרות עסקית.

בסמוך הגיש המערער תביעה נגד סנדיסק לבית המשפט כאן בה תבע לאכוף את ההסכם להקמת Data Factory ובכלל זה להעביר את הטכנולוגיה ל Data Factoryולהקצות את המניות כמוסכם (ת"א 1557/06). במסגרת התביעה האמורה ניהלו הצדדים הליך גישור אליו צורף פרופ' ליצין, וביום 3.1.2008 נכרת בין הצדדים הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה") לפיו התחייבה סנדיסק לשלם למערער סך של 1,500,000$ כאשר 150,000$ מהם ישולמו על חשבון ייעוץ וסך של 1,500,000$ נוספים לפרופ' ליצין בתמורה להסכמת המערער לדחיית התביעה.